hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את־בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ |
2. |
וישלח את־אליקים אשר־על־הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל־ישעיהו בן־אמוץ הנביא׃ |
3. |
ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום־צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד־משבר וכח אין ללדה׃ |
4. |
אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רב־שקה אשר שלחו מלך־אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃ |
5. |
ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל־ישעיהו׃ |
6. |
ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל־אדניכם כה אמר יהוה אל־תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך־אשור אותי׃ |
7. |
הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל־ארצו והפלתיו בחרב בארצו׃ |
8. |
וישב רב־שקה וימצא את־מלך אשור נלחם על־לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ |
9. |
וישמע על־תרהקה מלך־כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל־חזקיהו לאמר׃ |
10. |
כה תאמרון אל־חזקיהו מלך־יהודה לאמר אל־ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ |
11. |
הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל־הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ |
12. |
ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את־גוזן ואת־חרן ורצף ובני־עדן אשר בתלשר׃ |
13. |
איה מלך־חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃ |
14. |
ויקח חזקיהו את־הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ |
15. |
ויתפלל חזקיהו אל־יהוה לאמר׃ |
16. |
יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה־הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ׃ |
17. |
הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל־דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי׃ |
18. |
אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את־כל־הארצות ואת־ארצם׃ |
19. |
ונתן את־אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם־מעשה ידי־אדם עץ ואבן ויאבדום׃ |
20. |
ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל־ממלכות הארץ כי־אתה יהוה לבדך׃ |
21. |
וישלח ישעיהו בן־אמוץ אל־חזקיהו לאמר כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל־סנחריב מלך אשור׃ |
22. |
זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃ |
23. |
את־מי חרפת וגדפת ועל־מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל־קדוש ישראל׃ |
24. |
ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו׃ |
25. |
אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף־פעמי כל יארי מצור׃ |
26. |
הלוא־שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות׃ |
27. |
וישביהן קצרי־יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃ |
28. |
ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃ |
29. |
יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר־באת בה׃ |
30. |
וזה־לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול פרים׃ |
31. |
ויספה פליטת בית־יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ |
32. |
כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה־ זאת׃ |
33. |
לכן כה־אמר יהוה אל־מלך אשור לא יבוא אל־העיר הזאת ולא־יורה שם חץ ולא־יקדמנה מגן ולא־ישפך עליה סללה׃ |
34. |
בדרך אשר־בא בה ישוב ואל־העיר הזאת לא יבוא נאם־יהוה׃ |
35. |
וגנותי על־העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ |
36. |
ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ |
37. |
ויסע וילך וישב סנחריב מלך־אשור וישב בנינוה׃ |
38. |
ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר־חדן בנו תחתיו׃ |