| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
רדי ושבי על־עפר בתולת בת־בבל שבי־לארץ אין־כסא בת־כשדים כי לא תוסיפי יקראו־לך רכה וענגה׃ |
| 2. |
קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי־שבל גלי־שוק עברי נהרות׃ |
| 3. |
תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃ |
| 4. |
גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל׃ |
| 5. |
שבי דומם ובאי בחשך בת־כשדים כי לא תוסיפי יקראו־לך גברת ממלכות׃ |
| 6. |
קצפתי על־עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא־שמת להם רחמים על־זקן הכבדת עלך מאד׃ |
| 7. |
ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא־שמת אלה על־לבך לא זכרת אחריתה׃ |
| 8. |
ועתה שמעי־זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול׃ |
| 9. |
ותבאנה לך שתי־אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃ |
| 10. |
ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃ |
| 11. |
ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃ |
| 12. |
עמדי־נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃ |
| 13. |
נלאית ברב עצתיך יעמדו־נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך׃ |
| 14. |
הנה היו כקש אש שרפתם לא־יצילו את־נפשם מיד להבה אין־גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃ |
| 15. |
כן היו־לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃ |