| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי־קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃ |
| 2. |
אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל־רע׃ |
| 3. |
ואל־יאמר בן־הנכר הנלוה אל־יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל־יאמר הסריס הן אני עץ יבש׃ |
| 4. |
כי־כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את־שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי׃ |
| 5. |
ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן־ לו אשר לא יכרת׃ |
| 6. |
ובני הנכר הנלוים על־יהוה לשרתו ולאהבה את־שם יהוה להיות לו לעבדים כל־שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃ |
| 7. |
והביאותים אל־הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על־מזבחי כי ביתי בית־תפלה יקרא לכל־העמים׃ |
| 8. |
נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו׃ |
| 9. |
כל חיתו שדי אתיו לאכל כל־חיתו ביער׃ |
| 10. |
צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃ |
| 11. |
והכלבים עזי־נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃ |
| 12. |
אתיו אקחה־יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃ |