| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשר תבנו־לי ואי־זה מקום מנוחתי׃ |
| 2. |
ואת־כל־אלה ידי עשתה ויהיו כל־אלה נאם־יהוה ואל־זה אביט אל־עני ונכה־רוח וחרד על־דברי׃ |
| 3. |
שוחט השור מכה־איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם־חזיר מזכיר לבנה מברך און גם־המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה׃ |
| 4. |
גם־אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרו׃ |
| 5. |
שמעו דבר־יהוה החרדים אל־דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו׃ |
| 6. |
קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃ |
| 7. |
בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃ |
| 8. |
מי־שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם־יולד גוי פעם אחת כי־חלה גם־ילדה ציון את־בניה׃ |
| 9. |
האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם־אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃ |
| 10. |
שמחו את־ירושלם וגילו בה כל־אהביה שישו אתה משוש כל־המתאבלים עליה׃ |
| 11. |
למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה׃ |
| 12. |
כי־כה אמר יהוה הנני נטה־אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על־צד תנשאו ועל־ברכים תשעשעו׃ |
| 13. |
כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃ |
| 14. |
וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד־יהוה את־ עבדיו וזעם את־איביו׃ |
| 15. |
כי־הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי־אש׃ |
| 16. |
כי באש יהוה נשפט ובחרבו את־כל־בשר ורבו חללי יהוה׃ |
| 17. |
המתקדשים והמטהרים אל־הגנות אחר אחד בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם־יהוה׃ |
| 18. |
ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את־כל־הגוים והלשנות ובאו וראו את־כבודי׃ |
| 19. |
ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים׃ |
| 20. |
והביאו את־כל־אחיכם מכל־הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את־המנחה בכלי טהור בית יהוה׃ |
| 21. |
וגם־מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה׃ |
| 22. |
כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם־ יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃ |
| 23. |
והיה מדי־חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל־בשר להשתחות לפני אמר יהוה׃ |
| 24. |
ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל־בשר׃ |