| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא על־הגוים׃ |
| 2. |
למצרים על־חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר־היה על־נהר־פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה׃ |
| 3. |
ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃ |
| 4. |
אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃ |
| 5. |
מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם־יהוה׃ |
| 6. |
אל־ינוס הקל ואל־ימלט הגבור צפונה על־יד נהר־פרת כשלו ונפלו׃ |
| 7. |
מי־זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃ |
| 8. |
מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה־ארץ אבידה עיר וישבי בה׃ |
| 9. |
עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃ |
| 10. |
והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל־נהר־פרת׃ |
| 11. |
עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת־מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך׃ |
| 12. |
שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי־גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃ |
| 13. |
הדבר אשר דבר יהוה אל־ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את־ארץ מצרים׃ |
| 14. |
הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי־אכלה חרב סביביך׃ |
| 15. |
מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃ |
| 16. |
הרבה כושל גם־נפל איש אל־רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל־עמנו ואל־ ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃ |
| 17. |
קראו שם פרעה מלך־מצרים שאון העביר המועד׃ |
| 18. |
חי־אני נאם־המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃ |
| 19. |
כלי גולה עשי לך יושבת בת־מצרים כי־נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃ |
| 20. |
עגלה יפה־פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃ |
| 21. |
גם־שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי־גם־המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃ |
| 22. |
קולה כנחש ילך כי־בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃ |
| 23. |
כרתו יערה נאם־יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃ |
| 24. |
הבישה בת־מצרים נתנה ביד עם־צפון׃ |
| 25. |
אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל־אמון מנא ועל־פרעה ועל־ מצרים ועל־אלהיה ועל־מלכיה ועל־פרעה ועל הבטחים בו׃ |
| 26. |
ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד־עבדיו ואחרי־כן תשכן כימי־קדם נאם־יהוה׃ |
| 27. |
ואתה אל־תירא עבדי יעקב ואל־תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת־ זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ |
| 28. |
אתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל־ הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא־אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ |