hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
2. |
בן־אדם הודע את־ירושלם את־תועבתיה׃ |
3. |
ואמרת כה־אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃ |
4. |
ומולדותיך ביום הולדת אתך לא־כרת שרך ובמים לא־רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃ |
5. |
לא־חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל־פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃ |
6. |
ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃ |
7. |
רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃ |
8. |
ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃ |
9. |
וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן׃ |
10. |
ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃ |
11. |
ואעדך עדי ואתנה צמידים על־ידיך ורביד על־גרונך׃ |
12. |
ואתן נזם על־אפך ועגילים על־אזניך ועטרת תפארת בראשך׃ |
13. |
ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃ |
14. |
ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר־שמתי עליך נאם אדני יהוה׃ |
15. |
ותבטחי ביפיך ותזני על־שמך ותשפכי את־תזנותיך על־כל־עובר לו־ יהי׃ |
16. |
ותקחי מבגדיך ותעשי־לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃ |
17. |
ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי־לך צלמי זכר ותזני־בם׃ |
18. |
ותקחי את־בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם׃ |
19. |
ולחמי אשר־נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃ |
20. |
ותקחי את־בניך ואת־בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃ |
21. |
ותשחטי את־בני ותתנים בהעביר אותם להם׃ |
22. |
ואת כל־תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את־ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃ |
23. |
ויהי אחרי כל־רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃ |
24. |
ותבני־לך גב ותעשי־לך רמה בכל־רחוב׃ |
25. |
אל־כל־ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את־יפיך ותפשקי את־רגליך לכל־ עובר ותרבי את־תזנתך׃ |
26. |
ותזני אל־בני־מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את־תזנתך להכעיסני׃ |
27. |
והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה׃ |
28. |
ותזני אל־בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃ |
29. |
ותרבי את־תזנותך אל־ארץ כנען כשדימה וגם־בזאת לא שבעת׃ |
30. |
מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את־כל־אלה מעשה אשה־זונה שלטת׃ |
31. |
בבנותיך גבך בראש כל־דרך ורמתך עשיתי בכל־רחוב ולא־הייתי כזונה לקלס אתנן׃ |
32. |
האשה המנאפת תחת אישה תקח את־זרים׃ |
33. |
לכל־זנות יתנו־נדה ואת נתת את־נדניך לכל־מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃ |
34. |
ויהי־בך הפך מן־הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן־לך ותהי להפך׃ |
35. |
לכן זונה שמעי דבר־יהוה׃ |
36. |
כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־ מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃ |
37. |
לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל־אשר אהבת על כל־אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ ערותך׃ |
38. |
ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃ |
39. |
ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃ |
40. |
והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃ |
41. |
ושרפו בתיך באש ועשו־בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם־אתנן לא תתני־עוד׃ |
42. |
והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃ |
43. |
יען אשר לא־זכרתי את־ימי נעוריך ותרגזי־לי בכל־אלה וגם־אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את־הזמה על כל־תועבתיך׃ |
44. |
הנה כל־המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃ |
45. |
בת־אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃ |
46. |
ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על־שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃ |
47. |
ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל־ דרכיך׃ |
48. |
חי־אני נאם אדני יהוה אם־עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃ |
49. |
הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה׃ |
50. |
ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃ |
51. |
ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־ אחותך בכל־תועבותיך אשר עשיתי׃ |
52. |
גם־את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר־התעבת מהן תצדקנה ממך וגם־את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃ |
53. |
ושבתי את־שביתהן את־שבית סדם ובנותיה ואת־שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה׃ |
54. |
למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃ |
55. |
ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃ |
56. |
ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃ |
57. |
בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות־ארם וכל־סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃ |
58. |
את־זמתך ואת־תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃ |
59. |
כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר־בזית אלה להפר ברית׃ |
60. |
וזכרתי אני את־בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃ |
61. |
וזכרת את־דרכיך ונכלמת בקחתך את־אחותיך הגדלות ממך אל־הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃ |
62. |
והקימותי אני את־בריתי אתך וידעת כי־אני יהוה׃ |
63. |
למען תזכרי ובשת ולא יהיה־לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי־לך לכל־אשר עשית נאם אדני יהוה׃ |