| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר אלי בן־אדם את אשר־תמצא אכול אכול את־המגלה הזאת ולך דבר אל־בית ישראל׃ |
| 2. |
ואפתח את־פי ויאכלני את המגלה הזאת׃ |
| 3. |
ויאמר אלי בן־אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃ |
| 4. |
ויאמר אלי בן־אדם לך־בא אל־בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃ |
| 5. |
כי לא אל־עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל־בית ישראל׃ |
| 6. |
לא אל־עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא־תשמע דבריהם אם־לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃ |
| 7. |
ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי־אינם אבים לשמע אלי כי כל־בית ישראל חזקי־מצח וקשי־לב המה׃ |
| 8. |
הנה נתתי את־פניך חזקים לעמת פניהם ואת־מצחך חזק לעמת מצחם׃ |
| 9. |
כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא־תירא אותם ולא־תחת מפניהם כי בית־ מרי המה׃ |
| 10. |
ויאמר אלי בן־אדם את־כל־דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃ |
| 11. |
ולך בא אל־הגולה אל־בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם־ישמעו ואם־יחדלו׃ |
| 12. |
ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד־יהוה ממקומו׃ |
| 13. |
וקול כנפי החיות משיקות אשה אל־אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול׃ |
| 14. |
ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד־יהוה עלי חזקה׃ |
| 15. |
ואבוא אל־הגולה תל אביב הישבים אל־נהר־כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃ |
| 16. |
ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 17. |
בן־אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃ |
| 18. |
באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ |
| 19. |
ואתה כי־הזהרת רשע ולא־שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את־נפשך הצלת׃ |
| 20. |
ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃ |
| 21. |
ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא־חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את־נפשך הצלת׃ |
| 22. |
ותהי עלי שם יד־יהוה ויאמר אלי קום צא אל־הבקעה ושם אדבר אותך׃ |
| 23. |
ואקום ואצא אל־הבקעה והנה־שם כבוד־יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על־ נהר־כבר ואפל על־פני׃ |
| 24. |
ותבא־בי רוח ותעמדני על־רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃ |
| 25. |
ואתה בן־אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם׃ |
| 26. |
ולשונך אדביק אל־חכך ונאלמת ולא־תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃ |
| 27. |
ובדברי אותך אפתח את־פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה׃ |