| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ואתה בן־אדם הנבא על־גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃ |
| 2. |
ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על־הרי ישראל׃ |
| 3. |
והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃ |
| 4. |
על־הרי ישראל תפול אתה וכל־אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל־ כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃ |
| 5. |
על־פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ |
| 6. |
ושלחתי־אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי־אני יהוה׃ |
| 7. |
ואת־שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא־אחל את־שם־קדשי עוד וידעו הגוים כי־אני יהוה קדוש בישראל׃ |
| 8. |
הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃ |
| 9. |
ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃ |
| 10. |
ולא־ישאו עצים מן־השדה ולא יחטבו מן־היערים כי בנשק יבערו־אש ושללו את־שלליהם ובזזו את־בזזיהם נאם אדני יהוה׃ |
| 11. |
והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה וקראו גיא המון גוג׃ |
| 12. |
וקברום בית ישראל למען טהר את־הארץ שבעה חדשים׃ |
| 13. |
וקברו כל־עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃ |
| 14. |
ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את־העברים את־הנותרים על־ פני הארץ לטהרה מקצה שבעה־חדשים יחקרו׃ |
| 15. |
ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל־גיא המון גוג׃ |
| 16. |
וגם שם־עיר המונה וטהרו הארץ׃ |
| 17. |
ואתה בן־אדם כה־אמר אדני יהוה אמר לצפור כל־כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על־זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃ |
| 18. |
בשר גבורים תאכלו ודם־נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃ |
| 19. |
ואכלתם־חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר־זבחתי לכם׃ |
| 20. |
ושבעתם על־שלחני סוס ורכב גבור וכל־איש מלחמה נאם אדני יהוה׃ |
| 21. |
ונתתי את־כבודי בגוים וראו כל־הגוים את־משפטי אשר עשיתי ואת־ ידי אשר־שמתי בהם׃ |
| 22. |
וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן־היום ההוא והלאה׃ |
| 23. |
וידעו הגוים כי בעונם גלו בית־ישראל על אשר מעלו־בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃ |
| 24. |
כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃ |
| 25. |
לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את־שבית יעקב ורחמתי כל־בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃ |
| 26. |
ונשו את־כלמתם ואת־כל־מעלם אשר מעלו־בי בשבתם על־אדמתם לבטח ואין מחריד׃ |
| 27. |
בשובבי אותם מן־העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃ |
| 28. |
וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל־הגוים וכנסתים על־ אדמתם ולא־אותיר עוד מהם שם׃ |
| 29. |
ולא־אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את־רוחי על־בית ישראל נאם אדני יהוה׃ |