| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃ |
| 2. |
ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא־יבא בו כי יהוה אלהי־ישראל בא בו והיה סגור׃ |
| 3. |
את־הנשיא נשיא הוא ישב־בו לאכול־לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃ |
| 4. |
ויביאני דרך־שער הצפון אל־פני הבית וארא והנה מלא כבוד־יהוה את־ בית יהוה ואפל אל־פני׃ |
| 5. |
ויאמר אלי יהוה בן־אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל־ אשר אני מדבר אתך לכל־חקות בית־יהוה ולכל־תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש׃ |
| 6. |
ואמרת אל־מרי אל־בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב־לכם מכל־ תועבותיכם בית ישראל׃ |
| 7. |
בהביאכם בני־נכר ערלי־לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את־ביתי בהקריבכם את־לחמי חלב ודם ויפרו את־בריתי אל כל־תועבותיכם׃ |
| 8. |
ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃ |
| 9. |
כה־אמר אדני יהוה כל־בן־נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל־מקדשי לכל־בן־נכר אשר בתוך בני ישראל׃ |
| 10. |
כי אם־הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃ |
| 11. |
והיו במקדשי משרתים פקדות אל־שערי הבית ומשרתים את־הבית המה ישחטו את־העלה ואת־הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם׃ |
| 12. |
יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית־ישראל למכשול עון על־כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם׃ |
| 13. |
ולא־יגשו אלי לכהן לי ולגשת על־כל־קדשי אל־קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃ |
| 14. |
ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃ |
| 15. |
והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את־משמרת מקדשי בתעות בני־ ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃ |
| 16. |
המה יבאו אל־מקדשי והמה יקרבו אל־שלחני לשרתני ושמרו את־ משמרתי׃ |
| 17. |
והיה בבואם אל־שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא־יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃ |
| 18. |
פארי פשתים יהיו על־ראשם ומכנסי פשתים יהיו על־מתניהם לא יחגרו ביזע׃ |
| 19. |
ובצאתם אל־החצר החיצונה אל־החצר החיצונה אל־העם יפשטו את־ בגדיהם אשר־המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא־יקדשו את־העם בבגדיהם׃ |
| 20. |
וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את־ראשיהם׃ |
| 21. |
ויין לא־ישתו כל־כהן בבואם אל־החצר הפנימית׃ |
| 22. |
ואלמנה וגרושה לא־יקחו להם לנשים כי אם־בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃ |
| 23. |
ואת־עמי יורו בין קדש לחל ובין־טמא לטהור יודעם׃ |
| 24. |
ועל־ריב המה יעמדו לשפט במשפטי ושפטהו ואת־תורתי ואת־חקתי בכל־ מועדי ישמרו ואת־שבתותי יקדשו׃ |
| 25. |
ואל־מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם־לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר־לא־היתה לאיש יטמאו׃ |
| 26. |
ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו־לו׃ |
| 27. |
וביום באו אל־הקדש אל־החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃ |
| 28. |
והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא־תתנו להם בישראל אני אחזתם׃ |
| 29. |
המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל־חרם בישראל להם יהיה׃ |
| 30. |
וראשית כל־בכורי כל וכל־תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל־ביתך׃ |
| 31. |
כל־נבלה וטרפה מן־העוף ומן־הבהמה לא יאכלו הכהנים׃ |