hebrew | |
---|---|
1. |
בשנת אחת לדריוש בן־אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים׃ |
2. |
בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר־ יהוה אל־ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃ |
3. |
ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃ |
4. |
ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ |
5. |
חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃ |
6. |
ולא שמענו אל־עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל־מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל־עם הארץ׃ |
7. |
לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל־ישראל הקרבים והרחקים בכל־הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו־בך׃ |
8. |
יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃ |
9. |
לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃ |
10. |
ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים׃ |
11. |
וכל־ישראל עברו את־תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד־האלהים כי חטאנו לו׃ |
12. |
ויקם את־דבריו אשר־דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא־נעשתה תחת כל־השמים כאשר נעשתה בירושלם׃ |
13. |
כאשר כתוב בתורת משה את כל־הרעה הזאת באה עלינו ולא־חלינו את־ פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך׃ |
14. |
וישקד יהוה על־הרעה ויביאה עלינו כי־צדיק יהוה אלהינו על־כל־ מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃ |
15. |
ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את־עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש־ לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃ |
16. |
אדני ככל־צדקתך ישב־נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר־קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל־סביבתינו׃ |
17. |
ועתה שמע אלהינו אל־תפלת עבדך ואל־תחנוניו והאר פניך על־מקדשך השמם למען אדני׃ |
18. |
הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־ רחמיך הרבים׃ |
19. |
אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר למענך אלהי כי־ שמך נקרא על־עירך ועל־עמך׃ |
20. |
ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר־קדש אלהי׃ |
21. |
ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב׃ |
22. |
ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃ |
23. |
בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃ |
24. |
שבעים שבעים נחתך על־עמך ועל־עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ |
25. |
ותדע ותשכל מן־מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד־משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ |
26. |
ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃ |
27. |
והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם׃ |