| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר אלהם׃ |
| 2. |
דברו אל־בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל־הבהמה אשר על־ הארץ׃ |
| 3. |
כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ |
| 4. |
אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את־הגמל כי־מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ |
| 5. |
ואת־השפן כי־מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ |
| 6. |
ואת־הארנבת כי־מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ |
| 7. |
ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא־יגר טמא הוא לכם׃ |
| 8. |
מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ |
| 9. |
את־זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר־לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ |
| 10. |
וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ |
| 11. |
ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת־נבלתם תשקצו׃ |
| 12. |
כל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ |
| 13. |
ואת־אלה תשקצו מן־העוף לא יאכלו שקץ הם את־הנשר ואת־הפרס ואת העזניה׃ |
| 14. |
ואת־הדאה ואת־האיה למינה׃ |
| 15. | את כל־ערב למינו׃ |
| 16. |
ואת בת היענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־הנץ למינהו׃ |
| 17. |
ואת־הכוס ואת־השלך ואת־הינשוף׃ |
| 18. |
ואת־התנשמת ואת־הקאת ואת־הרחם׃ |
| 19. |
ואת החסידה האנפה למינה ואת־הדוכיפת ואת־העטלף׃ |
| 20. |
כל שרץ העוף ההלך על־ארבע שקץ הוא לכם׃ |
| 21. |
אך את־זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על־ארבע אשר־לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על־הארץ׃ |
| 22. |
את־אלה מהם תאכלו את־הארבה למינו ואת־הסלעם למינהו ואת־החרגל למינהו ואת־החגב למינהו׃ |
| 23. |
וכל שרץ העוף אשר־לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ |
| 24. |
ולאלה תטמאו כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃ |
| 25. |
וכל־הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃ |
| 26. |
לכל־הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל־הנגע בהם יטמא׃ |
| 27. |
וכל הולך על־כפיו בכל־החיה ההלכת על־ארבע טמאים הם לכם כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃ |
| 28. |
והנשא את־נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב טמאים המה לכם׃ |
| 29. |
וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על־הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ |
| 30. |
והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ |
| 31. |
אלה הטמאים לכם בכל־השרץ כל־הנגע בהם במתם יטמא עד־הערב׃ |
| 32. |
וכל אשר־יפל־עליו מהם במתם יטמא מכל־כלי־עץ או בגד או־עור או שק כל־כלי אשר־יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד־הערב וטהר׃ |
| 33. |
וכל־כלי־חרש אשר־יפל מהם אל־תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ |
| 34. |
מכל־האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל־משקה אשר ישתה בכל־כלי יטמא׃ |
| 35. |
וכל אשר־יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ |
| 36. |
אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ |
| 37. |
וכי יפל מנבלתם על־כל־זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ |
| 38. |
וכי יתן־מים על־זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ |
| 39. |
וכי ימות מן־הבהמה אשר־היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד־ הערב׃ |
| 40. |
והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב והנשא את־נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃ |
| 41. |
וכל־השרץ השרץ על־הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ |
| 42. |
כל הולך על־גחון וכל הולך על־ארבע עד כל־מרבה רגלים לכל־השרץ השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ הם׃ |
| 43. |
אל־תשקצו את־נפשתיכם בכל־השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ |
| 44. |
כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את־נפשתיכם בכל־השרץ הרמש על־הארץ׃ |
| 45. |
כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ |
| 46. |
זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל־נפש השרצת על־הארץ׃ |
| 47. |
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ |