| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ |
| 2. |
דברו אל־בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃ |
| 3. |
וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את־זובו או־החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃ |
| 4. |
כל־המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל־הכלי אשר־ישב עליו יטמא׃ |
| 5. |
ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ |
| 6. |
והישב על־הכלי אשר־ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־ הערב׃ |
| 7. |
והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ |
| 8. |
וכי־ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ |
| 9. |
וכל־המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃ |
| 10. |
וכל־הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד־הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ |
| 11. |
וכל אשר יגע־בו הזב וידיו לא־שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ |
| 12. |
וכלי־חרש אשר־יגע־בו הזב ישבר וכל־כלי־עץ ישטף במים׃ |
| 13. |
וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ |
| 14. |
וביום השמיני יקח־לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל־פתח אהל מועד ונתנם אל־הכהן׃ |
| 15. |
ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ |
| 16. |
ואיש כי־תצא ממנו שכבת־זרע ורחץ במים את־כל־בשרו וטמא עד־הערב׃ |
| 17. |
וכל־בגד וכל־עור אשר־יהיה עליו שכבת־זרע וכבס במים וטמא עד־ הערב׃ |
| 18. |
ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת־זרע ורחצו במים וטמאו עד־הערב׃ |
| 19. |
ואשה כי־תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל־ הנגע בה יטמא עד־הערב׃ |
| 20. |
וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר־תשב עליו יטמא׃ |
| 21. |
וכל־הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ |
| 22. |
וכל־הנגע בכל־כלי אשר־תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־ הערב׃ |
| 23. |
ואם על־המשכב הוא או על־הכלי אשר־הוא ישבת־עליו בנגעו־בו יטמא עד־הערב׃ |
| 24. |
ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל־המשכב אשר־ישכב עליו יטמא׃ |
| 25. |
ואשה כי־יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת־נדתה או כי־תזוב על־ נדתה כל־ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃ |
| 26. |
כל־המשכב אשר־תשכב עליו כל־ימי זובה כמשכב נדתה יהיה־לה וכל־ הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃ |
| 27. |
וכל־הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃ |
| 28. |
ואם־טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃ |
| 29. |
וביום השמיני תקח־לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל־ הכהן אל־פתח אהל מועד׃ |
| 30. |
ועשה הכהן את־האחד חטאת ואת־האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃ |
| 31. |
והזרתם את־בני־ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את־משכני אשר בתוכם׃ |
| 32. |
זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת־זרע לטמאה־בה׃ |
| 33. |
והדוה בנדתה והזב את־זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם־טמאה׃ |