| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 2. |
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃ |
| 3. |
והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן־ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃ |
| 4. |
ואם־נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃ |
| 5. |
ואם מבן־חמש שנים ועד בן־עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃ |
| 6. |
ואם מבן־חדש ועד בן־חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃ |
| 7. |
ואם מבן־ששים שנה ומעלה אם־זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃ |
| 8. |
ואם־מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על־פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ |
| 9. |
ואם־בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה־קדש׃ |
| 10. |
לא יחליפנו ולא־ימיר אתו טוב ברע או־רע בטוב ואם־המר ימיר בהמה בבהמה והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש׃ |
| 11. |
ואם כל־בהמה טמאה אשר לא־יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את־ הבהמה לפני הכהן׃ |
| 12. |
והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃ |
| 13. |
ואם־גאל יגאלנה ויסף חמישתו על־ערכך׃ |
| 14. |
ואיש כי־יקדש את־ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃ |
| 15. |
ואם־המקדיש יגאל את־ביתו ויסף חמישית כסף־ערכך עליו והיה לו׃ |
| 16. |
ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃ |
| 17. |
אם־משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃ |
| 18. |
ואם־אחר היבל יקדיש שדהו וחשב־לו הכהן את־הכסף על־פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃ |
| 19. |
ואם־גאל יגאל את־השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף־ערכך עליו וקם לו׃ |
| 20. |
ואם־לא יגאל את־השדה ואם־מכר את־השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃ |
| 21. |
והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃ |
| 22. |
ואם את־שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃ |
| 23. |
וחשב־לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את־הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃ |
| 24. |
בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר־לו אחזת הארץ׃ |
| 25. |
וכל־ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ |
| 26. |
אך־בכור אשר־יבכר ליהוה בבהמה לא־יקדיש איש אתו אם־שור אם־שה ליהוה הוא׃ |
| 27. |
ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם־לא יגאל ונמכר בערכך׃ |
| 28. |
אך־כל־חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל־אשר־לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל־חרם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ |
| 29. |
כל־חרם אשר יחרם מן־האדם לא יפדה מות יומת׃ |
| 30. |
וכל־מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃ |
| 31. |
ואם־גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃ |
| 32. |
וכל־מעשר בקר וצאן כל אשר־יעבר תחת השבט העשירי יהיה־קדש ליהוה׃ |
| 33. |
לא יבקר בין־טוב לרע ולא ימירנו ואם־המר ימירנו והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש לא יגאל׃ |
| 34. |
אלה המצות אשר צוה יהוה את־משה אל־בני ישראל בהר סיני׃ |