| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 2. |
נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או־בתשומת יד או בגזל או עשק את־עמיתו׃ |
| 3. |
או־מצא אבדה וכחש בה ונשבע על־שקר על־אחת מכל אשר־יעשה האדם לחטא בהנה׃ |
| 4. |
והיה כי־יחטא ואשם והשיב את־הגזלה אשר גזל או את־העשק אשר עשק או את־הפקדון אשר הפקד אתו או את־האבדה אשר מצא׃ |
| 5. |
או מכל אשר־ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו׃ |
| 6. |
ואת־אשמו יביא ליהוה איל תמים מן־הצאן בערכך לאשם אל־הכהן׃ |
| 7. |
וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על־אחת מכל אשר־יעשה לאשמה בה׃ |
| 8. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 9. |
צו את־אהרן ואת־בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על־ המזבח כל־הלילה עד־הבקר ואש המזבח תוקד בו׃ |
| 10. |
ולבש הכהן מדו בד ומכנסי־בד ילבש על־בשרו והרים את־הדשן אשר תאכל האש את־העלה על־המזבח ושמו אצל המזבח׃ |
| 11. |
ופשט את־בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מחוץ למחנה אל־מקום טהור׃ |
| 12. |
והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים׃ |
| 13. |
אש תמיד תוקד על־המזבח לא תכבה׃ |
| 14. |
וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני־אהרן לפני יהוה אל־פני המזבח׃ |
| 15. |
והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל־הלבנה אשר על־המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה׃ |
| 16. |
והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל־ מועד יאכלוה׃ |
| 17. |
לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃ |
| 18. |
כל־זכר בבני אהרן יאכלנה חק־עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר־יגע בהם יקדש׃ |
| 19. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 20. |
זה קרבן אהרן ובניו אשר־יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב׃ |
| 21. |
על־מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח־ ניחח ליהוה׃ |
| 22. |
והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק־עולם ליהוה כליל תקטר׃ |
| 23. |
וכל־מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ |
| 24. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 25. |
דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא׃ |
| 26. |
הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃ |
| 27. |
כל אשר־יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על־הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃ |
| 28. |
וכלי־חרש אשר תבשל־בו ישבר ואם־בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים׃ |
| 29. |
כל־זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃ |
| 30. |
וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ |