| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃ |
| 2. |
הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃ |
| 3. |
זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃ |
| 4. |
אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה׃ |
| 5. |
אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־ בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃ |
| 6. |
איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃ |
| 7. |
עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃ |
| 8. |
הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃ |
| 9. |
וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל׃ |
| 10. |
מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃ |
| 11. |
ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל־ ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם׃ |
| 12. |
ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה׃ |
| 13. |
אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־ תשלחנה בחילו ביום אידו׃ |
| 14. |
ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה׃ |
| 15. |
כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃ |
| 16. |
כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃ |
| 17. |
ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃ |
| 18. |
והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃ |
| 19. |
וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד׃ |
| 20. |
וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃ |
| 21. |
ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃ |