| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
בשביעי בעשרים ואחד לחדש היה דבר־יהוה ביד־חגי הנביא לאמר׃ |
| 2. |
אמר־נא אל־זרבבל בן־שלתיאל פחת יהודה ואל־יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול ואל־שארית העם לאמר׃ |
| 3. |
מי בכם הנשאר אשר ראה את־הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה הלוא כמהו כאין בעיניכם׃ |
| 4. |
ועתה חזק זרבבל נאם־יהוה וחזק יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל־עם הארץ נאם־יהוה ועשו כי־אני אתכם נאם יהוה צבאות׃ |
| 5. |
את־הדבר אשר־כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם אל־ תיראו׃ |
| 6. |
כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את־השמים ואת־ הארץ ואת־הים ואת־החרבה׃ |
| 7. |
והרעשתי את־כל־הגוים ובאו חמדת כל־הגוים ומלאתי את־הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃ |
| 8. |
לי הכסף ולי הזהב נאם יהוה צבאות׃ |
| 9. |
גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן־הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות׃ |
| 10. |
בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־חגי הנביא לאמר׃ |
| 11. |
כה אמר יהוה צבאות שאל־נא את־הכהנים תורה לאמר׃ |
| 12. |
הן ישא־איש בשר־קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל־הלחם ואל־הנזיד ואל־היין ואל־שמן ואל־כל־מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא׃ |
| 13. |
ויאמר חגי אם־יגע טמא־נפש בכל־אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא׃ |
| 14. |
ויען חגי ויאמר כן העם־הזה וכן־הגוי הזה לפני נאם־יהוה וכן כל־ מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא׃ |
| 15. |
ועתה שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מטרם שום־אבן אל־אבן בהיכל יהוה׃ |
| 16. |
מהיותם בא אל־ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל־היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים׃ |
| 17. |
הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל־מעשה ידיכם ואין־אתכם אלי נאם־יהוה׃ |
| 18. |
שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן־ היום אשר־יסד היכל־יהוה שימו לבבכם׃ |
| 19. |
העוד הזרע במגורה ועד־הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא מן־ היום הזה אברך׃ |
| 20. |
ויהי דבר־יהוה שנית אל־חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר׃ |
| 21. |
אמר אל־זרבבל פחת־יהודה לאמר אני מרעיש את־השמים ואת־הארץ׃ |
| 22. |
והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו׃ |
| 23. |
ביום ההוא נאם־יהוה צבאות אקחך זרבבל בן־שאלתיאל עבדי נאם־יהוה ושמתיך כחותם כי־בך בחרתי נאם יהוה צבאות׃ |