| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער־בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃ |
| 2. |
ויצעק העם אל־משה ויתפלל משה אל־יהוה ותשקע האש׃ |
| 3. |
ויקרא שם־המקום ההוא תבערה כי־בערה בם אש יהוה׃ |
| 4. |
והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃ |
| 5. |
זכרנו את־הדגה אשר־נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת־ החציר ואת־הבצלים ואת־השומים׃ |
| 6. |
ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל־המן עינינו׃ |
| 7. |
והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח׃ |
| 8. |
שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃ |
| 9. |
וברדת הטל על־המחנה לילה ירד המן עליו׃ |
| 10. |
וישמע משה את־העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר־אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃ |
| 11. |
ויאמר משה אל־יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא־מצתי חן בעיניך לשום את־משא כל־העם הזה עלי׃ |
| 12. |
האנכי הריתי את כל־העם הזה אם־אנכי ילדתיהו כי־תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את־הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃ |
| 13. |
מאין לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשר ונאכלה׃ |
| 14. |
לא־אוכל אנכי לבדי לשאת את־כל־העם הזה כי כבד ממני׃ |
| 15. |
ואם־ככה את־עשה לי הרגני נא הרג אם־מצאתי חן בעיניך ואל־אראה ברעתי׃ |
| 16. |
ויאמר יהוה אל־משה אספה־לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי־ הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו שם עמך׃ |
| 17. |
וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן־הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא־תשא אתה לבדך׃ |
| 18. |
ואל־העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃ |
| 19. |
לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃ |
| 20. |
עד חדש ימים עד אשר־יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי־מאסתם את־ יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃ |
| 21. |
ויאמר משה שש־מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃ |
| 22. |
הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ |
| 23. |
ויאמר יהוה אל־משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם־לא׃ |
| 24. |
ויצא משה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃ |
| 25. |
וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשר עליו ויתן על־ שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃ |
| 26. |
וישארו שני־אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃ |
| 27. |
וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃ |
| 28. |
ויען יהושע בן־נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃ |
| 29. |
ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים כי־יתן יהוה את־רוחו עליהם׃ |
| 30. |
ויאסף משה אל־המחנה הוא וזקני ישראל׃ |
| 31. |
ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן־הים ויטש על־המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על־פני הארץ׃ |
| 32. |
ויקם העם כל־היום ההוא וכל־הלילה וכל יום המחרת ויאספו את־השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃ |
| 33. |
הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃ |
| 34. |
ויקרא את־שם־המקום ההוא קברות התאוה כי־שם קברו את־העם המתאוים׃ |
| 35. |
מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃ |