| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ |
| 2. |
זאת חקת התורה אשר־צוה יהוה לאמר דבר אל־בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין־בה מום אשר לא־עלה עליה על׃ |
| 3. |
ונתתם אתה אל־אלעזר הכהן והוציא אתה אל־מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃ |
| 4. |
ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שבע פעמים׃ |
| 5. |
ושרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשרה ואת־דמה על־פרשה ישרף׃ |
| 6. |
ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל־תוך שרפת הפרה׃ |
| 7. |
וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל־המחנה וטמא הכהן עד־ הערב׃ |
| 8. |
והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד־הערב׃ |
| 9. |
ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃ |
| 10. |
וכבס האסף את־אפר הפרה את־בגדיו וטמא עד־הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃ |
| 11. |
הנגע במת לכל־נפש אדם וטמא שבעת ימים׃ |
| 12. |
הוא יתחטא־בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃ |
| 13. |
כל־הנגע במת בנפש האדם אשר־ימות ולא יתחטא את־משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃ |
| 14. |
זאת התורה אדם כי־ימות באהל כל־הבא אל־האהל וכל־אשר באהל יטמא שבעת ימים׃ |
| 15. |
וכל כלי פתוח אשר אין־צמיד פתיל עליו טמא הוא׃ |
| 16. |
וכל אשר־יגע על־פני השדה בחלל־חרב או במת או־בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃ |
| 17. |
ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל־כלי׃ |
| 18. |
ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על־האהל ועל־כל־הכלים ועל־ הנפשות אשר היו־שם ועל־הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃ |
| 19. |
והזה הטהר על־הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃ |
| 20. |
ואיש אשר־יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את־ מקדש יהוה טמא מי נדה לא־זרק עליו טמא הוא׃ |
| 21. |
והיתה להם לחקת עולם ומזה מי־הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד־הערב׃ |
| 22. |
וכל אשר־יגע־בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד־הערב׃ |