| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וישמע הכנעני מלך־ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃ |
| 2. |
וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם־נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את־עריהם׃ |
| 3. |
וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את־הכנעני ויחרם אתהם ואת־עריהם ויקרא שם־המקום חרמה׃ |
| 4. |
ויסעו מהר ההר דרך ים־סוף לסבב את־ארץ אדום ותקצר נפש־העם בדרך׃ |
| 5. |
וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃ |
| 6. |
וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם וימת עם־רב מישראל׃ |
| 7. |
ויבא העם אל־משה ויאמרו חטאנו כי־דברנו ביהוה ובך התפלל אל־יהוה ויסר מעלינו את־הנחש ויתפלל משה בעד העם׃ |
| 8. |
ויאמר יהוה אל־משה עשה לך שרף ושים אתו על־נס והיה כל־הנשוך וראה אתו וחי׃ |
| 9. |
ויעש משה נחש נחשת וישמהו על־הנס והיה אם־נשך הנחש את־איש והביט אל־נחש הנחשת וחי׃ |
| 10. |
ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃ |
| 11. |
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על־פני מואב ממזרח השמש׃ |
| 12. |
משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃ |
| 13. |
משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃ |
| 14. |
על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון׃ |
| 15. |
ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃ |
| 16. |
ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את־העם ואתנה להם מים׃ |
| 17. |
אז ישיר ישראל את־השירה הזאת עלי באר ענו־לה׃ |
| 18. |
באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃ |
| 19. |
וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃ |
| 20. |
ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על־פני הישימן׃ |
| 21. |
וישלח ישראל מלאכים אל־סיחן מלך־האמרי לאמר׃ |
| 22. |
אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר־נעבר גבלך׃ |
| 23. |
ולא־נתן סיחן את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את־כל־עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃ |
| 24. |
ויכהו ישראל לפי־חרב ויירש את־ארצו מארנן עד־יבק עד־בני עמון כי עז גבול בני עמון׃ |
| 25. |
ויקח ישראל את כל־הערים האלה וישב ישראל בכל־ערי האמרי בחשבון ובכל־בנתיה׃ |
| 26. |
כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את־כל־ארצו מידו עד־ארנן׃ |
| 27. |
על־כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃ |
| 28. |
כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃ |
| 29. |
אוי־לך מואב אבדת עם־כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃ |
| 30. |
ונירם אבד חשבון עד־דיבן ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא׃ |
| 31. |
וישב ישראל בארץ האמרי׃ |
| 32. |
וישלח משה לרגל את־יעזר וילכדו בנתיה ויירש את־האמרי אשר־שם׃ |
| 33. |
ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתם הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃ |
| 34. |
ויאמר יהוה אל־משה אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ |
| 35. |
ויכו אתו ואת־בניו ואת־כל־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד ויירשו את־ ארצו׃ |