| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃ |
| 2. |
צו את־בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ |
| 3. |
והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ |
| 4. |
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ |
| 5. |
ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ |
| 6. |
ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש־ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ |
| 7. |
כל־הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת־מגרשיהן׃ |
| 8. |
והערים אשר תתנו מאחזת בני־ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ |
| 9. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 10. |
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן ארצה כנען׃ |
| 11. |
והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה־נפש בשגגה׃ |
| 12. |
והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט׃ |
| 13. |
והערים אשר תתנו שש־ערי מקלט תהיינה לכם׃ |
| 14. |
את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ |
| 15. |
לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש־הערים האלה למקלט לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה׃ |
| 16. |
ואם־בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
| 17. |
ואם באבן יד אשר־ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
| 18. |
או בכלי עץ־יד אשר־ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
| 19. |
גאל הדם הוא ימית את־הרצח בפגעו־בו הוא ימתנו׃ |
| 20. |
ואם־בשנאה יהדפנו או־השליך עליו בצדיה וימת׃ |
| 21. |
או באיבה הכהו בידו וימת מות־יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את־הרצח בפגעו־בו׃ |
| 22. |
ואם־בפתע בלא־איבה הדפו או־השליך עליו כל־כלי בלא צדיה׃ |
| 23. |
או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו׃ |
| 24. |
ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ |
| 25. |
והצילו העדה את־הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל־עיר מקלטו אשר־נס שמה וישב בה עד־מות הכהן הגדל אשר־משח אתו בשמן הקדש׃ |
| 26. |
ואם־יצא יצא הרצח את־גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ |
| 27. |
ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את־הרצח אין לו דם׃ |
| 28. |
כי בעיר מקלטו ישב עד־מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל־ארץ אחזתו׃ |
| 29. |
והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ |
| 30. |
כל־מכה־נפש לפי עדים ירצח את־הרצח ועד אחד לא־יענה בנפש למות׃ |
| 31. |
ולא־תקחו כפר לנפש רצח אשר־הוא רשע למות כי־מות יומת׃ |
| 32. |
ולא־תקחו כפר לנוס אל־עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד־מות הכהן׃ |
| 33. |
ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו׃ |
| 34. |
ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ |