| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
מקץ שבע־שנים תעשה שמטה׃ |
| 2. |
וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־ רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטה ליהוה׃ |
| 3. |
את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך׃ |
| 4. |
אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן־לך נחלה לרשתה׃ |
| 5. |
רק אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃ |
| 6. |
כי־יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃ |
| 7. |
כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון׃ |
| 8. |
כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃ |
| 9. |
השמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שנת־השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃ |
| 10. |
נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשך ובכל משלח ידך׃ |
| 11. |
כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־ ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃ |
| 12. |
כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃ |
| 13. |
וכי־תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃ |
| 14. |
העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־ לו׃ |
| 15. |
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה היום׃ |
| 16. |
והיה כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו עמך׃ |
| 17. |
ולקחת את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה־כן׃ |
| 18. |
לא־יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃ |
| 19. |
כל־הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃ |
| 20. |
לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבחר יהוה אתה וביתך׃ |
| 21. |
וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃ |
| 22. |
בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃ |
| 23. |
רק את־דמו לא תאכל על־הארץ תשפכנו כמים׃ |