| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃ |
| 2. |
ונחלה לא־יהיה־לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר־לו׃ |
| 3. |
וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שור אם־שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃ |
| 4. |
ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן־לו׃ |
| 5. |
כי בו בחר יהוה אלהיך מכל־שבטיך לעמד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו כל־הימים׃ |
| 6. |
וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃ |
| 7. |
ושרת בשם יהוה אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃ |
| 8. |
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות׃ |
| 9. |
כי אתה בא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא־תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃ |
| 10. |
לא־ימצא בך מעביר בנו־ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃ |
| 11. |
וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים׃ |
| 12. |
כי־תועבת יהוה כל־עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃ |
| 13. |
תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ |
| 14. |
כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃ |
| 15. |
נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃ |
| 16. |
ככל אשר־שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את־קול יהוה אלהי ואת־האש הגדלה הזאת לא־אראה עוד ולא אמות׃ |
| 17. |
ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃ |
| 18. |
נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל־אשר אצונו׃ |
| 19. |
והיה האיש אשר לא־ישמע אל־דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃ |
| 20. |
אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃ |
| 21. |
וכי תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשר לא־דברו יהוה׃ |
| 22. |
אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא־יהיה הדבר ולא יבא הוא הדבר אשר לא־דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ |