| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויקרא משה אל־כל־ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את־החקים ואת־ המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃ |
| 2. |
יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃ |
| 3. |
לא את־אבתינו כרת יהוה את־הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃ |
| 4. |
פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃ |
| 5. |
אנכי עמד בין־יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את־דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא־עליתם בהר לאמר׃ |
| 6. |
אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ |
| 7. |
לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃ |
| 8. |
לא־תעשה־לך פסל כל־תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ |
| 9. |
לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על־בנים ועל־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃ |
| 10. |
ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו׃ |
| 11. |
לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־ שמו לשוא׃ |
| 12. |
שמור את־יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃ |
| 13. |
ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך׃ |
| 14. |
ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך ועבדך־ואמתך ושורך וחמרך וכל־בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃ |
| 15. |
וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על־כן צוך יהוה אלהיך לעשות את־יום השבת׃ |
| 16. |
כבד את־אביך ואת־אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ |
| 17. | לא תרצח׃ |
| 18. | ולא תנאף׃ |
| 19. | ולא תגנב׃ |
| 20. |
ולא־תענה ברעך עד שוא׃ |
| 21. |
ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ |
| 22. |
את־הדברים האלה דבר יהוה אל־כל־קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על־שני לחת אבנים ויתנם אלי׃ |
| 23. |
ויהי כשמעכם את־הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל־ ראשי שבטיכם וזקניכם׃ |
| 24. |
ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את־כבדו ואת־גדלו ואת־קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי־ידבר אלהים את־האדם וחי׃ |
| 25. |
ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם־יספים אנחנו לשמע את־קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃ |
| 26. |
כי מי כל־בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך־האש כמנו ויחי׃ |
| 27. |
קרב אתה ושמע את כל־אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל־ אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃ |
| 28. |
וישמע יהוה את־קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את־ קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל־אשר דברו׃ |
| 29. |
מי־יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את־כל־מצותי כל־הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃ |
| 30. |
לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃ |
| 31. |
ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל־המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃ |
| 32. |
ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃ |
| 33. |
בכל־הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃ |