| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את־הארץ אשר־נשבע יהוה לאבתיכם׃ |
| 2. |
וזכרת את־כל־הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את־אשר בלבבך התשמר מצותו אם־לא׃ |
| 3. |
ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃ |
| 4. |
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃ |
| 5. |
וידעת עם־לבבך כי כאשר ייסר איש את־בנו יהוה אלהיך מיסרך׃ |
| 6. |
ושמרת את־מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃ |
| 7. |
כי יהוה אלהיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃ |
| 8. |
ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש׃ |
| 9. |
ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃ |
| 10. |
ואכלת ושבעת וברכת את־יהוה אלהיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך׃ |
| 11. |
השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃ |
| 12. |
פן־תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת׃ |
| 13. |
ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה־לך וכל אשר־לך ירבה׃ |
| 14. |
ורם לבבך ושכחת את־יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ |
| 15. |
המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין־מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃ |
| 16. |
המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃ |
| 17. |
ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את־החיל הזה׃ |
| 18. |
וזכרת את־יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את־ בריתו אשר־נשבע לאבתיך כיום הזה׃ |
| 19. |
והיה אם־שכח תשכח את־יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃ |
| 20. |
כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ |