| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וימעלו בני־ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן־כרמי בן־זבדי בן־זרח למטה יהודה מן־החרם ויחר־אף יהוה בבני ישראל׃ |
| 2. |
וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם־בית און מקדם לבית־אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את־הארץ ויעלו האנשים וירגלו את־העי׃ |
| 3. |
וישבו אל־יהושע ויאמרו אליו אל־יעל כל־העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את־העי אל־תיגע־שמה את־כל־העם כי מעט המה׃ |
| 4. |
ויעלו מן־העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי׃ |
| 5. |
ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד־השברים ויכום במורד וימס לבב־העם ויהי למים׃ |
| 6. |
ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על־פניו ארצה לפני ארון יהוה עד־הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על־ראשם׃ |
| 7. |
ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את־העם הזה את־הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן׃ |
| 8. |
בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו׃ |
| 9. |
וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את־שמנו מן־ הארץ ומה־תעשה לשמך הגדול׃ |
| 10. |
ויאמר יהוה אל־יהושע קם לך למה זה אתה נפל על־פניך׃ |
| 11. |
חטא ישראל וגם עברו את־בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן־החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם׃ |
| 12. |
ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם־לא תשמידו החרם מקרבכם׃ |
| 13. |
קם קדש את־העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד־הסירכם החרם מקרבכם׃ |
| 14. |
ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר־ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר־ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים׃ |
| 15. |
והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת־כל־אשר־לו כי עבר את־ברית יהוה וכי־עשה נבלה בישראל׃ |
| 16. |
וישכם יהושע בבקר ויקרב את־ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה׃ |
| 17. |
ויקרב את־משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את־משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי׃ |
| 18. |
ויקרב את־ביתו לגברים וילכד עכן בן־כרמי בן־זבדי בן־זרח למטה יהודה׃ |
| 19. |
ויאמר יהושע אל־עכן בני שים־נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן־לו תודה והגד־נא לי מה עשית אל־תכחד ממני׃ |
| 20. |
ויען עכן את־יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי׃ |
| 21. |
ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה׃ |
| 22. |
וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה׃ |
| 23. |
ויקחום מתוך האהל ויבאום אל־יהושע ואל כל־בני ישראל ויצקם לפני יהוה׃ |
| 24. |
ויקח יהושע את־עכן בן־זרח ואת־הכסף ואת־האדרת ואת־לשון הזהב ואת־בניו ואת־בנתיו ואת־שורו ואת־חמרו ואת־צאנו ואת־אהלו ואת־כל־ אשר־לו וכל־ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור׃ |
| 25. |
ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל־ ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים׃ |
| 26. |
ויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על־ כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה׃ |