| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את־ישראל את כל־אשר לא־ידעו את כל־מלחמות כנען׃ |
| 2. |
רק למען דעת דרות בני־ישראל ללמדם מלחמה רק אשר־לפנים לא ידעום׃ |
| 3. |
חמשת סרני פלשתים וכל־הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת׃ |
| 4. |
ויהיו לנסות בם את־ישראל לדעת הישמעו את־מצות יהוה אשר־צוה את־ אבותם ביד־משה׃ |
| 5. |
ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ |
| 6. |
ויקחו את־בנותיהם להם לנשים ואת־בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את־ אלהיהם׃ |
| 7. |
ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה וישכחו את־יהוה אלהיהם ויעבדו את־הבעלים ואת־האשרות׃ |
| 8. |
ויחר־אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני־ישראל את־כושן רשעתים שמנה שנים׃ |
| 9. |
ויזעקו בני־ישראל אל־יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן־קנז אחי כלב הקטן ממנו׃ |
| 10. |
ותהי עליו רוח־יהוה וישפט את־ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את־כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים׃ |
| 11. |
ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן־קנז׃ |
| 12. |
ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את־עגלון מלך־ מואב על־ישראל על כי־עשו את־הרע בעיני יהוה׃ |
| 13. |
ויאסף אליו את־בני עמון ועמלק וילך ויך את־ישראל ויירשו את־עיר התמרים׃ |
| 14. |
ויעבדו בני־ישראל את־עגלון מלך־מואב שמונה עשרה שנה׃ |
| 15. |
ויזעקו בני־ישראל אל־יהוה ויקם יהוה להם מושיע את־אהוד בן־גרא בן־הימיני איש אטר יד־ימינו וישלחו בני־ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב׃ |
| 16. |
ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו׃ |
| 17. |
ויקרב את־המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד׃ |
| 18. |
ויהי כאשר כלה להקריב את־המנחה וישלח את־העם נשאי המנחה׃ |
| 19. |
והוא שב מן־הפסילים אשר את־הגלגל ויאמר דבר־סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל־העמדים עליו׃ |
| 20. |
ואהוד בא אליו והוא־ישב בעלית המקרה אשר־לו לבדו ויאמר אהוד דבר־אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא׃ |
| 21. |
וישלח אהוד את־יד שמאלו ויקח את־החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו׃ |
| 22. |
ויבא גם־הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה׃ |
| 23. |
ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל׃ |
| 24. |
והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את־רגליו בחדר המקרה׃ |
| 25. |
ויחילו עד־בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את־המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת׃ |
| 26. |
ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את־הפסילים וימלט השעירתה׃ |
| 27. |
ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני־ישראל מן־ההר והוא לפניהם׃ |
| 28. |
ויאמר אלהם רדפו אחרי כי־נתן יהוה את־איביכם את־מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את־מעברות הירדן למואב ולא־נתנו איש לעבר׃ |
| 29. |
ויכו את־מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל־שמן וכל־איש חיל ולא נמלט איש׃ |
| 30. |
ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה׃ |
| 31. |
ואחריו היה שמגר בן־ענת ויך את־פלשתים שש־מאות איש במלמד הבקר וישע גם־הוא את־ישראל׃ |