| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
והנער שמואל משרת את־יהוה לפני עלי ודבר־יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ׃ |
| 2. |
ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקמו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות׃ |
| 3. |
ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר־שם ארון אלהים׃ |
| 4. |
ויקרא יהוה אל־שמואל ויאמר הנני׃ |
| 5. |
וירץ אל־עלי ויאמר הנני כי־קראת לי ויאמר לא־קראתי שוב שכב וילך וישכב׃ |
| 6. |
ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא־קראתי בני שוב שכב׃ |
| 7. |
ושמואל טרם ידע את־יהוה וטרם יגלה אליו דבר־יהוה׃ |
| 8. |
ויסף יהוה קרא־שמואל בשלשית ויקם וילך אל־עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃ |
| 9. |
ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם־יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו׃ |
| 10. |
ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם־בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃ |
| 11. |
ויאמר יהוה אל־שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל־שמעו תצלינה שתי אזניו׃ |
| 12. |
ביום ההוא אקים אל־עלי את כל־אשר דברתי אל־ביתו החל וכלה׃ |
| 13. |
והגדתי לו כי־שפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם׃ |
| 14. |
ולכן נשבעתי לבית עלי אם־יתכפר עון בית־עלי בזבח ובמנחה עד־ עולם׃ |
| 15. |
וישכב שמואל עד־הבקר ויפתח את־דלתות בית־יהוה ושמואל ירא מהגיד את־המראה אל־עלי׃ |
| 16. |
ויקרא עלי את־שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני׃ |
| 17. |
ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל־נא תכחד ממני כה יעשה־לך אלהים וכה יוסיף אם־תכחד ממני דבר מכל־הדבר אשר־דבר אליך׃ |
| 18. |
ויגד־לו שמואל את־כל־הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה׃ |
| 19. |
ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא־הפיל מכל־דבריו ארצה׃ |
| 20. |
וידע כל־ישראל מדן ועד־באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה׃ |
| 21. |
ויסף יהוה להראה בשלה כי־נגלה יהוה אל־שמואל בשלו בדבר יהוה׃ |