| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל־נגב ואל־ צקלג ויכו את־צקלג וישרפו אתה באש׃ |
| 2. |
וישבו את־הנשים אשר־בה מקטן ועד־גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם׃ |
| 3. |
ויבא דוד ואנשיו אל־העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו׃ |
| 4. |
וישא דוד והעם אשר־אתו את־קולם ויבכו עד אשר אין־בהם כח לבכות׃ |
| 5. |
ושתי נשי־דוד נשבו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃ |
| 6. |
ותצר לדוד מאד כי־אמרו העם לסקלו כי־מרה נפש כל־העם איש על־בנו ועל־בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו׃ |
| 7. |
ויאמר דוד אל־אביתר הכהן בן־אחימלך הגישה־נא לי האפד ויגש אביתר את־האפד אל־דוד׃ |
| 8. |
וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד־הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי־השג תשיג והצל תציל׃ |
| 9. |
וילך דוד הוא ושש־מאות איש אשר אתו ויבאו עד־נחל הבשור והנותרים עמדו׃ |
| 10. |
וירדף דוד הוא וארבע־מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את־נחל הבשור׃ |
| 11. |
וימצאו איש־מצרי בשדה ויקחו אתו אל־דוד ויתנו־לו לחם ויאכל וישקהו מים׃ |
| 12. |
ויתנו־לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא־אכל לחם ולא־שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃ |
| 13. |
ויאמר לו דוד למי־אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה׃ |
| 14. |
אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל־אשר ליהודה ועל־נגב כלב ואת־צקלג שרפנו באש׃ |
| 15. |
ויאמר אליו דוד התורדני אל־הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם־ תמיתני ואם־תסגרני ביד־אדני ואורדך אל־הגדוד הזה׃ |
| 16. |
וירדהו והנה נטשים על־פני כל־הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה׃ |
| 17. |
ויכם דוד מהנשף ועד־הערב למחרתם ולא־נמלט מהם איש כי אם־ארבע מאות איש־נער אשר־רכבו על־הגמלים וינסו׃ |
| 18. |
ויצל דוד את כל־אשר לקחו עמלק ואת־שתי נשיו הציל דוד׃ |
| 19. |
ולא נעדר־להם מן־הקטן ועד־הגדול ועד־בנים ובנות ומשלל ועד כל־ אשר לקחו להם הכל השיב דוד׃ |
| 20. |
ויקח דוד את־כל־הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד׃ |
| 21. |
ויבא דוד אל־מאתים האנשים אשר־פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר־אתו ויגש דוד את־העם וישאל להם לשלום׃ |
| 22. |
ויען כל־איש־רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם־דוד ויאמרו יען אשר לא־הלכו עמי לא־נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי־אם־איש את־אשתו ואת־ בניו וינהגו וילכו׃ |
| 23. |
ויאמר דוד לא־תעשו כן אחי את אשר־נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את־הגדוד הבא עלינו בידנו׃ |
| 24. |
ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על־ הכלים יחדו יחלקו׃ |
| 25. |
ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה׃ |
| 26. |
ויבא דוד אל־צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה׃ |
| 27. |
לאשר בבית־אל ולאשר ברמות־נגב ולאשר ביתר׃ |
| 28. |
ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע׃ |
| 29. |
ולאשר ברכל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקיני׃ |
| 30. |
ולאשר בחרמה ולאשר בבור־עשן ולאשר בעתך׃ |
| 31. |
ולאשר בחברון ולכל־המקמות אשר־התהלך־שם דוד הוא ואנשיו׃ |