hebrew | |
---|---|
1. |
כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את־שבות יהודה וירושלם׃ |
2. |
וקבצתי את־כל־הגוים והורדתים אל־עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על־ עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת־ארצי חלקו׃ |
3. |
ואל־עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃ |
4. |
וגם מה־אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם־גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃ |
5. |
אשר־כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃ |
6. |
ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃ |
7. |
הנני מעירם מן־המקום אשר־מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃ |
8. |
ומכרתי את־בניכם ואת־בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל־ גוי רחוק כי יהוה דבר׃ |
9. |
קראו־זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃ |
10. |
כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃ |
11. |
עושו ובאו כל־הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃ |
12. |
יעורו ויעלו הגוים אל־עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את־כל־הגוים מסביב׃ |
13. |
שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי־מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃ |
14. |
המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃ |
15. |
שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ |
16. |
ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃ |
17. |
וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר־קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא־יעברו־בה עוד׃ |
18. |
והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל־אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את־נחל השטים׃ |
19. |
מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־ שפכו דם־נקיא בארצם׃ |
20. |
ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃ |
21. |
ונקיתי דמם לא־נקיתי ויהוה שכן בציון׃ |