hebrew | |
---|---|
1. |
ויאמר יהוה אל־שמואל עד־מתי אתה מתאבל אל־שאול ואני מאסתיו ממלך על־ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל־ישי בית־הלחמי כי־ראיתי בבניו לי מלך׃ |
2. |
ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי׃ |
3. |
וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר־תעשה ומשחת לי את אשר־אמר אליך׃ |
4. |
ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך׃ |
5. |
ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את־ישי ואת־בניו ויקרא להם לזבח׃ |
6. |
ויהי בבואם וירא את־אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו׃ |
7. |
ויאמר יהוה אל־שמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃ |
8. |
ויקרא ישי אל־אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם־בזה לא־בחר יהוה׃ |
9. |
ויעבר ישי שמה ויאמר גם־בזה לא־בחר יהוה׃ |
10. |
ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל־ישי לא־בחר יהוה באלה׃ |
11. |
ויאמר שמואל אל־ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל־ישי שלחה וקחנו כי לא־נסב עד־באו פה׃ |
12. |
וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם־יפה עינים וטוב ראי ויאמר יהוה קום משחהו כי־זה הוא׃ |
13. |
ויקח שמואל את־קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח־יהוה אל־ דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה׃ |
14. |
ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח־רעה מאת יהוה׃ |
15. |
ויאמרו עבדי־שאול אליו הנה־נא רוח־אלהים רעה מבעתך׃ |
16. |
יאמר־נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח־אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך׃ |
17. |
ויאמר שאול אל־עבדיו ראו־נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי׃ |
18. |
ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו׃ |
19. |
וישלח שאול מלאכים אל־ישי ויאמר שלחה אלי את־דוד בנך אשר בצאן׃ |
20. |
ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד־דוד בנו אל־שאול׃ |
21. |
ויבא דוד אל־שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי־לו נשא כלים׃ |
22. |
וישלח שאול אל־ישי לאמר יעמד־נא דוד לפני כי־מצא חן בעיני׃ |
23. |
והיה בהיות רוח־אלהים אל־שאול ולקח דוד את־הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה׃ |