hebrew | |
---|---|
1. |
ויאמר שמואל אל־שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על־עמו על־ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה׃ |
2. |
כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר־עשה עמלק לישראל אשר־שם לו בדרך בעלתו ממצרים׃ |
3. |
עתה לך והכיתה את־עמלק והחרמתם את־כל־אשר־לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד־אשה מעלל ועד־יונק משור ועד־שה מגמל ועד־חמור׃ |
4. |
וישמע שאול את־העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את־ איש יהודה׃ |
5. |
ויבא שאול עד־עיר עמלק וירב בנחל׃ |
6. |
ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם־כל־בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק׃ |
7. |
ויך שאול את־עמלק מחוילה בואך שור אשר על־פני מצרים׃ |
8. |
ויתפש את־אגג מלך־עמלק חי ואת־כל־העם החרים לפי־חרב׃ |
9. |
ויחמל שאול והעם על־אגג ועל־מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל־הכרים ועל־כל־הטוב ולא אבו החרימם וכל־המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו׃ |
10. |
ויהי דבר־יהוה אל־שמואל לאמר׃ |
11. |
נחמתי כי־המלכתי את־שאול למלך כי־שב מאחרי ואת־דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל־יהוה כל־הלילה׃ |
12. |
וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא־שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל׃ |
13. |
ויבא שמואל אל־שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה הקימתי את־ דבר יהוה׃ |
14. |
ויאמר שמואל ומה קול־הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע׃ |
15. |
ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על־מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת־היותר החרמנו׃ |
16. |
ויאמר שמואל אל־שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו לו דבר׃ |
17. |
ויאמר שמואל הלוא אם־קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על־ישראל׃ |
18. |
וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את־החטאים את־עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם׃ |
19. |
ולמה לא־שמעת בקול יהוה ותעט אל־השלל ותעש הרע בעיני יהוה׃ |
20. |
ויאמר שאול אל־שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר־שלחני יהוה ואביא את־אגג מלך עמלק ואת־עמלק החרמתי׃ |
21. |
ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל׃ |
22. |
ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃ |
23. |
כי חטאת־קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את־דבר יהוה וימאסך ממלך׃ |
24. |
ויאמר שאול אל־שמואל חטאתי כי־עברתי את־פי־יהוה ואת־דבריך כי יראתי את־העם ואשמע בקולם׃ |
25. |
ועתה שא נא את־חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה׃ |
26. |
ויאמר שמואל אל־שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את־דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על־ישראל׃ |
27. |
ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף־מעילו ויקרע׃ |
28. |
ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את־ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך׃ |
29. |
וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם׃ |
30. |
ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני־עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך׃ |
31. |
וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה׃ |
32. |
ויאמר שמואל הגישו אלי את־אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר־המות׃ |
33. |
ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן־תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את־אגג לפני יהוה בגלגל׃ |
34. |
וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל־ביתו גבעת שאול׃ |
35. |
ולא־יסף שמואל לראות את־שאול עד־יום מותו כי־התאבל שמואל אל־ שאול ויהוה נחם כי־המליך את־שאול על־ישראל׃ |