hebrew | |
---|---|
1. |
ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם׃ |
2. |
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־ מלאכתו אשר עשה׃ |
3. |
ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ ברא אלהים לעשות׃ |
4. |
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ |
5. |
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃ |
6. |
ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני־האדמה׃ |
7. |
וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ |
8. |
ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃ |
9. |
ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ |
10. |
ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ |
11. |
שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב׃ |
12. |
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ |
13. |
ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש׃ |
14. |
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ |
15. |
ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃ |
16. |
ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃ |
17. |
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ |
18. |
ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃ |
19. |
ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ |
20. |
ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־ מצא עזר כנגדו׃ |
21. |
ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ |
22. |
ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃ |
23. |
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃ |
24. |
על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ |
25. |
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ |