| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם׃ |
| 2. |
וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־ הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר׃ |
| 3. |
ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה׃ |
| 4. |
ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ |
| 5. |
ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו׃ |
| 6. |
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן׃ |
| 7. |
ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ |
| 8. |
ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ |
| 9. |
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ |
| 10. |
ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו׃ |
| 11. |
וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך׃ |
| 12. |
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ |
| 13. |
ויהי כשמע לבן את־שמע יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־ לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה׃ |
| 14. |
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ |
| 15. |
ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך׃ |
| 16. |
וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ |
| 17. |
ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה׃ |
| 18. |
ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ |
| 19. |
ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ |
| 20. |
ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ |
| 21. |
ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ |
| 22. |
ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה׃ |
| 23. |
ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ |
| 24. |
ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ |
| 25. |
ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ |
| 26. |
ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ |
| 27. |
מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־ שנים אחרות׃ |
| 28. |
ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה׃ |
| 29. |
ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה׃ |
| 30. |
ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות׃ |
| 31. |
וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃ |
| 32. |
ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ |
| 33. |
ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־ את־זה ותקרא שמו שמעון׃ |
| 34. |
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי׃ |
| 35. |
ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |