| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל־יעקב הבה־ לי בנים ואם־אין מתה אנכי׃ |
| 2. |
ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃ |
| 3. |
ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על־ברכי ואבנה גם־אנכי ממנה׃ |
| 4. |
ותתן־לו את־בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ |
| 5. |
ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ |
| 6. |
ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃ |
| 7. |
ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ |
| 8. |
ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ |
| 9. |
ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את־זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ |
| 10. |
ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ |
| 11. |
ותאמר לאה בגד ותקרא את־שמו גד׃ |
| 12. |
ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ |
| 13. |
ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את־שמו אשר׃ |
| 14. |
וילך ראובן בימי קציר־חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר רחל אל־לאה תני־נא לי מדודאי בנך׃ |
| 15. |
ותאמר לה המעט קחתך את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ |
| 16. |
ויבא יעקב מן־השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ |
| 17. |
וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ |
| 18. |
ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ |
| 19. |
ותהר עוד לאה ותלד בן־ששי ליעקב׃ |
| 20. |
ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃ |
| 21. |
ואחר ילדה בת ותקרא את־שמה דינה׃ |
| 22. |
ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃ |
| 23. |
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃ |
| 24. |
ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ |
| 25. |
ויהי כאשר ילדה רחל את־יוסף ויאמר יעקב אל־לבן שלחני ואלכה אל־ מקומי ולארצי׃ |
| 26. |
תנה את־נשי ואת־ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את־ עבדתי אשר עבדתיך׃ |
| 27. |
ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ |
| 28. |
ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ |
| 29. |
ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר־היה מקנך אתי׃ |
| 30. |
כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃ |
| 31. |
ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ |
| 32. |
אעבר בכל־צאנך היום הסר משם כל־שה נקד וטלוא וכל־שה־חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ |
| 33. |
וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ |
| 34. |
ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ |
| 35. |
ויסר ביום ההוא את־התישים העקדים והטלאים ואת כל־העזים הנקדות והטלאת כל אשר־לבן בו וכל־חום בכשבים ויתן ביד־בניו׃ |
| 36. |
וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת׃ |
| 37. |
ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות׃ |
| 38. |
ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ |
| 39. |
ויחמו הצאן אל־המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ |
| 40. |
והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן׃ |
| 41. |
והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ |
| 42. |
ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ |
| 43. |
ויפרץ האיש מאד מאד ויהי־לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ |