| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ |
| 2. |
אלה תלדות יעקב יוסף בן־שבע־עשרה שנה היה רעה את־אחיו בצאן והוא נער את־בני בלהה ואת־בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את־דבתם רעה אל־ אביהם׃ |
| 3. |
וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ |
| 4. |
ויראו אחיו כי־אתו אהב אביהם מכל־אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ |
| 5. |
ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ |
| 6. |
ויאמר אליהם שמעו־נא החלום הזה אשר חלמתי׃ |
| 7. |
והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם־נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ |
| 8. |
ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם־משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על־חלמתיו ועל־דבריו׃ |
| 9. |
ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ |
| 10. |
ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ |
| 11. |
ויקנאו־בו אחיו ואביו שמר את־הדבר׃ |
| 12. |
וילכו אחיו לרעות את־צאן אביהם בשכם׃ |
| 13. |
ויאמר ישראל אל־יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ |
| 14. |
ויאמר לו לך־נא ראה את־שלום אחיך ואת־שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ |
| 15. |
וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש׃ |
| 16. |
ויאמר את־אחי אנכי מבקש הגידה־נא לי איפה הם רעים׃ |
| 17. |
ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ |
| 18. |
ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ |
| 19. |
ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ |
| 20. |
ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה־יהיו חלמתיו׃ |
| 21. |
וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ |
| 22. |
ויאמר אלהם ראובן אל־תשפכו־דם השליכו אתו אל־הבור הזה אשר במדבר ויד אל־תשלחו־בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל־אביו׃ |
| 23. |
ויהי כאשר־בא יוסף אל־אחיו ויפשיטו את־יוסף את־כתנתו את־כתנת הפסים אשר עליו׃ |
| 24. |
ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ |
| 25. |
וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ |
| 26. |
ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו׃ |
| 27. |
לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל־תהי־בו כי־אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ |
| 28. |
ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את־יוסף מן־הבור וימכרו את־יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את־יוסף מצרימה׃ |
| 29. |
וישב ראובן אל־הבור והנה אין־יוסף בבור ויקרע את־בגדיו׃ |
| 30. |
וישב אל־אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני־בא׃ |
| 31. |
ויקחו את־כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את־הכתנת בדם׃ |
| 32. |
וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא׃ |
| 33. |
ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ |
| 34. |
ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על־בנו ימים רבים׃ |
| 35. |
ויקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי־ארד אל־ בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ |
| 36. |
והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ |