hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד־איש עדלמי ושמו חירה׃ |
2. |
וירא־שם יהודה בת־איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃ |
3. |
ותהר ותלד בן ויקרא את־שמו ער׃ |
4. |
ותהר עוד ותלד בן ותקרא את־שמו אונן׃ |
5. |
ותסף עוד ותלד בן ותקרא את־שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃ |
6. |
ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃ |
7. |
ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ |
8. |
ויאמר יהודה לאונן בא אל־אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃ |
9. |
וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו׃ |
10. |
וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם־אתו׃ |
11. |
ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית־אביך עד־יגדל שלה בני כי אמר פן־ימות גם־הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃ |
12. |
וירבו הימים ותמת בת־שוע אשת־יהודה וינחם יהודה ויעל על־גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃ |
13. |
ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃ |
14. |
ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על־דרך תמנתה כי ראתה כי־גדל שלה והוא לא־נתנה לו לאשה׃ |
15. |
ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃ |
16. |
ויט אליה אל־הדרך ויאמר הבה־נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה־תתן־לי כי תבוא אלי׃ |
17. |
ויאמר אנכי אשלח גדי־עזים מן־הצאן ותאמר אם־תתן ערבון עד שלחך׃ |
18. |
ויאמר מה הערבון אשר אתן־לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן־לה ויבא אליה ותהר לו׃ |
19. |
ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃ |
20. |
וישלח יהודה את־גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃ |
21. |
וישאל את־אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על־הדרך ויאמרו לא־היתה בזה קדשה׃ |
22. |
וישב אל־יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא־היתה בזה קדשה׃ |
23. |
ויאמר יהודה תקח־לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃ |
24. |
ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃ |
25. |
הוא מוצאת והיא שלחה אל־חמיה לאמר לאיש אשר־אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר־נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃ |
26. |
ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי־על־כן לא־נתתיה לשלה בני ולא־ יסף עוד לדעתה׃ |
27. |
ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃ |
28. |
ויהי בלדתה ויתן־יד ותקח המילדת ותקשר על־ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃ |
29. |
ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה־פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃ |
30. |
ואחר יצא אחיו אשר על־ידו השני ויקרא שמו זרח׃ |