hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על־היאר׃ |
2. |
והנה מן־היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ |
3. |
והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן־היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על־שפת היאר׃ |
4. |
ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ |
5. |
ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ |
6. |
והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ |
7. |
ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ |
8. |
ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את־כל־חרטמי מצרים ואת־כל־ חכמיה ויספר פרעה להם את־חלמו ואין־פותר אותם לפרעה׃ |
9. |
וידבר שר המשקים את־פרעה לאמר את־חטאי אני מזכיר היום׃ |
10. |
פרעה קצף על־עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ |
11. |
ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ |
12. |
ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר־לו ויפתר־לנו את־ חלמתינו איש כחלמו פתר׃ |
13. |
ויהי כאשר פתר־לנו כן היה אתי השיב על־כני ואתו תלה׃ |
14. |
וישלח פרעה ויקרא את־יוסף ויריצהו מן־הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל־פרעה׃ |
15. |
ויאמר פרעה אל־יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ |
16. |
ויען יוסף את־פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את־שלום פרעה׃ |
17. |
וידבר פרעה אל־יוסף בחלמי הנני עמד על־שפת היאר׃ |
18. |
והנה מן־היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ |
19. |
והנה שבע־פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא־ראיתי כהנה בכל־ארץ מצרים לרע׃ |
20. |
ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ |
21. |
ותבאנה אל־קרבנה ולא נודע כי־באו אל־קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ |
22. |
וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ |
23. |
והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ |
24. |
ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל־החרטמים ואין מגיד לי׃ |
25. |
ויאמר יוסף אל־פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ |
26. |
שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ |
27. |
ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ |
28. |
הוא הדבר אשר דברתי אל־פרעה אשר האלהים עשה הראה את־פרעה׃ |
29. |
הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל־ארץ מצרים׃ |
30. |
וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל־השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את־הארץ׃ |
31. |
ולא־יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי־כן כי־כבד הוא מאד׃ |
32. |
ועל השנות החלום אל־פרעה פעמים כי־נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ |
33. |
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על־ארץ מצרים׃ |
34. |
יעשה פרעה ויפקד פקדים על־הארץ וחמש את־ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ |
35. |
ויקבצו את־כל־אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו־בר תחת יד־פרעה אכל בערים ושמרו׃ |
36. |
והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא־ תכרת הארץ ברעב׃ |
37. |
וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל־עבדיו׃ |
38. |
ויאמר פרעה אל־עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ |
39. |
ויאמר פרעה אל־יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את־כל־זאת אין־נבון וחכם כמוך׃ |
40. |
אתה תהיה על־ביתי ועל־פיך ישק כל־עמי רק הכסא אגדל ממך׃ |
41. |
ויאמר פרעה אל־יוסף ראה נתתי אתך על כל־ארץ מצרים׃ |
42. |
ויסר פרעה את־טבעתו מעל ידו ויתן אתה על־יד יוסף וילבש אתו בגדי־שש וישם רבד הזהב על־צוארו׃ |
43. |
וירכב אתו במרכבת המשנה אשר־לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל־ארץ מצרים׃ |
44. |
ויאמר פרעה אל־יוסף אני פרעה ובלעדיך לא־ירים איש את־ידו ואת־ רגלו בכל־ארץ מצרים׃ |
45. |
ויקרא פרעה שם־יוסף צפנת פענח ויתן־לו את־אסנת בת־פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על־ארץ מצרים׃ |
46. |
ויוסף בן־שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך־מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל־ארץ מצרים׃ |
47. |
ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ |
48. |
ויקבץ את־כל־אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן־אכל בערים אכל שדה־העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ |
49. |
ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי־חדל לספר כי־אין מספר׃ |
50. |
וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה־לו אסנת בת־ פוטי פרע כהן און׃ |
51. |
ויקרא יוסף את־שם הבכור מנשה כי־נשני אלהים את־כל־עמלי ואת כל־ בית אבי׃ |
52. |
ואת שם השני קרא אפרים כי־הפרני אלהים בארץ עניי׃ |
53. |
ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ |
54. |
ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל־הארצות ובכל־ארץ מצרים היה לחם׃ |
55. |
ותרעב כל־ארץ מצרים ויצעק העם אל־פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל־ מצרים לכו אל־יוסף אשר־יאמר לכם תעשו׃ |
56. |
והרעב היה על כל־פני הארץ ויפתח יוסף את־כל־אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ |
57. |
וכל־הארץ באו מצרימה לשבר אל־יוסף כי־חזק הרעב בכל־הארץ׃ |