| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וירא יעקב כי יש־שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃ |
| 2. |
ויאמר הנה שמעתי כי יש־שבר במצרים רדו־שמה ושברו־לנו משם ונחיה ולא נמות׃ |
| 3. |
וירדו אחי־יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃ |
| 4. |
ואת־בנימין אחי יוסף לא־שלח יעקב את־אחיו כי אמר פן־יקראנו אסון׃ |
| 5. |
ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי־היה הרעב בארץ כנען׃ |
| 6. |
ויוסף הוא השליט על־הארץ הוא המשביר לכל־עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו־לו אפים ארצה׃ |
| 7. |
וירא יוסף את־אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר־אכל׃ |
| 8. |
ויכר יוסף את־אחיו והם לא הכרהו׃ |
| 9. |
ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את־ערות הארץ באתם׃ |
| 10. |
ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר־אכל׃ |
| 11. |
כלנו בני איש־אחד נחנו כנים אנחנו לא־היו עבדיך מרגלים׃ |
| 12. |
ויאמר אלהם לא כי־ערות הארץ באתם לראות׃ |
| 13. |
ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש־אחד בארץ כנען והנה הקטן את־אבינו היום והאחד איננו׃ |
| 14. |
ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃ |
| 15. |
בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה׃ |
| 16. |
שלחו מכם אחד ויקח את־אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם־לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃ |
| 17. |
ויאסף אתם אל־משמר שלשת ימים׃ |
| 18. |
ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את־האלהים אני ירא׃ |
| 19. |
אם־כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃ |
| 20. |
ואת־אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו־כן׃ |
| 21. |
ויאמרו איש אל־אחיו אבל אשמים אנחנו על־אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על־כן באה אלינו הצרה הזאת׃ |
| 22. |
ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל־תחטאו בילד ולא שמעתם וגם־דמו הנה נדרש׃ |
| 23. |
והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃ |
| 24. |
ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃ |
| 25. |
ויצו יוסף וימלאו את־כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל־שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃ |
| 26. |
וישאו את־שברם על־חמריהם וילכו משם׃ |
| 27. |
ויפתח האחד את־שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את־כספו והנה־ הוא בפי אמתחתו׃ |
| 28. |
ויאמר אל־אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל־אחיו לאמר מה־זאת עשה אלהים לנו׃ |
| 29. |
ויבאו אל־יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל־הקרת אתם לאמר׃ |
| 30. |
דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את־הארץ׃ |
| 31. |
ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃ |
| 32. |
שנים־עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את־אבינו בארץ כנען׃ |
| 33. |
ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת־רעבון בתיכם קחו ולכו׃ |
| 34. |
והביאו את־אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את־אחיכם אתן לכם ואת־הארץ תסחרו׃ |
| 35. |
ויהי הם מריקים שקיהם והנה־איש צרור־כספו בשקו ויראו את־צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃ |
| 36. |
ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת־ בנימן תקחו עלי היו כלנה׃ |
| 37. |
ויאמר ראובן אל־אביו לאמר את־שני בני תמית אם־לא אביאנו אליך תנה אתו על־ידי ואני אשיבנו אליך׃ |
| 38. |
ויאמר לא־ירד בני עמכם כי־אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו־בה והורדתם את־שיבתי ביגון שאולה׃ |