| hebrew | |
|---|---|
| 1. | והרעב כבד בארץ׃ |
| 2. |
ויהי כאשר כלו לאכל את־השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו־לנו מעט־אכל׃ |
| 3. |
ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ |
| 4. |
אם־ישך משלח את־אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃ |
| 5. |
ואם־אינך משלח לא נרד כי־האיש אמר אלינו לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ |
| 6. |
ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃ |
| 7. |
ויאמרו שאול שאל־האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד־לו על־פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את־אחיכם׃ |
| 8. |
ויאמר יהודה אל־ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם־אנחנו גם־אתה גם־טפנו׃ |
| 9. |
אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם־לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל־הימים׃ |
| 10. |
כי לולא התמהמהנו כי־עתה שבנו זה פעמים׃ |
| 11. |
ויאמר אלהם ישראל אביהם אם־כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃ |
| 12. |
וכסף משנה קחו בידכם ואת־הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃ |
| 13. |
ואת־אחיכם קחו וקומו שובו אל־האיש׃ |
| 14. |
ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את־אחיכם אחר ואת־ בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃ |
| 15. |
ויקחו האנשים את־המנחה הזאת ומשנה־כסף לקחו בידם ואת־בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃ |
| 16. |
וירא יוסף אתם את־בנימין ויאמר לאשר על־ביתו הבא את־האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃ |
| 17. |
ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף׃ |
| 18. |
וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על־דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת־חמרינו׃ |
| 19. |
ויגשו אל־האיש אשר על־בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃ |
| 20. |
ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר־אכל׃ |
| 21. |
ויהי כי־באנו אל־המלון ונפתחה את־אמתחתינו והנה כסף־איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃ |
| 22. |
וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר־אכל לא ידענו מי־שם כספנו באמתחתינו׃ |
| 23. |
ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון׃ |
| 24. |
ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף ויתן־מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃ |
| 25. |
ויכינו את־המנחה עד־בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי־שם יאכלו לחם׃ |
| 26. |
ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את־המנחה אשר־בידם הביתה וישתחוו־לו ארצה׃ |
| 27. |
וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃ |
| 28. |
ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃ |
| 29. |
וישא עיניו וירא את־בנימין אחיו בן־אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃ |
| 30. |
וימהר יוסף כי־נכמרו רחמיו אל־אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃ |
| 31. |
וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃ |
| 32. |
וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את־העברים לחם כי־תועבה הוא למצרים׃ |
| 33. |
וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל־ רעהו׃ |
| 34. |
וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃ |