| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויצו את־אשר על־ביתו לאמר מלא את־אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף־איש בפי אמתחתו׃ |
| 2. |
ואת־גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃ |
| 3. |
הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃ |
| 4. |
הם יצאו את־העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על־ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃ |
| 5. |
הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃ |
| 6. |
וישגם וידבר אלהם את־הדברים האלה׃ |
| 7. |
ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ |
| 8. |
הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ |
| 9. |
אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם־אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ |
| 10. |
ויאמר גם־עתה כדבריכם כן־הוא אשר ימצא אתו יהיה־לי עבד ואתם תהיו נקים׃ |
| 11. |
וימהרו ויורדו איש את־אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃ |
| 12. |
ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃ |
| 13. |
ויקרעו שמלתם ויעמס איש על־חמרו וישבו העירה׃ |
| 14. |
ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃ |
| 15. |
ויאמר להם יוסף מה־המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי־נחש ינחש איש אשר כמני׃ |
| 16. |
ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־ עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו׃ |
| 17. |
ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה־ לי עבד ואתם עלו לשלום אל־אביכם׃ |
| 18. |
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ |
| 19. |
אדני שאל את־עבדיו לאמר היש־לכם אב או־אח׃ |
| 20. |
ונאמר אל־אדני יש־לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ |
| 21. |
ותאמר אל־עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃ |
| 22. |
ונאמר אל־אדני לא־יוכל הנער לעזב את־אביו ועזב את־אביו ומת׃ |
| 23. |
ותאמר אל־עבדיך אם־לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃ |
| 24. |
ויהי כי עלינו אל־עבדך אבי ונגד־לו את דברי אדני׃ |
| 25. |
ויאמר אבינו שבו שברו־לנו מעט־אכל׃ |
| 26. |
ונאמר לא נוכל לרדת אם־יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי־לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃ |
| 27. |
ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה־לי אשתי׃ |
| 28. |
ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד־הנה׃ |
| 29. |
ולקחתם גם־את־זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את־שיבתי ברעה שאלה׃ |
| 30. |
ועתה כבאי אל־עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃ |
| 31. |
והיה כראותו כי־אין הנער ומת והורידו עבדיך את־שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ |
| 32. |
כי עבדך ערב את־הנער מעם אבי לאמר אם־לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל־הימים׃ |
| 33. |
ועתה ישב־נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם־אחיו׃ |
| 34. |
כי־איך אעלה אל־אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את־ אבי׃ |