| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי אחרי־כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו׃ |
| 2. |
ויאמר דוד אעשה־חסד עם־חנון בן־נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד־עבדיו אל־אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון׃ |
| 3. |
ויאמרו שרי בני־עמון אל־חנון אדניהם המכבד דוד את־אביך בעיניך כי־שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את־העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את־עבדיו אליך׃ |
| 4. |
ויקח חנון את־עבדי דוד ויגלח את־חצי זקנם ויכרת את־מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם׃ |
| 5. |
ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי־היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד־יצמח זקנכם ושבתם׃ |
| 6. |
ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני־עמון וישכרו את־ארם בית־רחוב ואת־ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת־מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים־עשר אלף איש׃ |
| 7. |
וישמע דוד וישלח את־יואב ואת כל־הצבא הגברים׃ |
| 8. |
ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש־טוב ומעכה לבדם בשדה׃ |
| 9. |
וירא יואב כי־היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל ויערך לקראת ארם׃ |
| 10. |
ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון׃ |
| 11. |
ויאמר אם־תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם־בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך׃ |
| 12. |
חזק ונתחזק בעד־עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו׃ |
| 13. |
ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו׃ |
| 14. |
ובני עמון ראו כי־נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם׃ |
| 15. |
וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד׃ |
| 16. |
וישלח הדדעזר ויצא את־ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר־ צבא הדדעזר לפניהם׃ |
| 17. |
ויגד לדוד ויאסף את־כל־ישראל ויעבר את־הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו׃ |
| 18. |
וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר־צבאו הכה וימת שם׃ |
| 19. |
ויראו כל־המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את־ ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את־בני עמון׃ |