| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר דוד הכי יש־עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן׃ |
| 2. |
ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו־לו אל־דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃ |
| 3. |
ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל־המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃ |
| 4. |
ויאמר־לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל־המלך הנה־הוא בית מכיר בן־ עמיאל בלו דבר׃ |
| 5. |
וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן־עמיאל מלו דבר׃ |
| 6. |
ויבא מפיבשת בן־יהונתן בן־שאול אל־דוד ויפל על־פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך׃ |
| 7. |
ויאמר לו דוד אל־תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את־כל־שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על־שלחני תמיד׃ |
| 8. |
וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל־הכלב המת אשר כמוני׃ |
| 9. |
ויקרא המלך אל־ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל־ ביתו נתתי לבן־אדניך׃ |
| 10. |
ועבדת לו את־האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן־אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן־אדניך יאכל תמיד לחם על־שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים׃ |
| 11. |
ויאמר ציבא אל־המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את־עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על־שלחני כאחד מבני המלך׃ |
| 12. |
ולמפיבשת בן־קטן ושמו מיכא וכל מושב בית־ציבא עבדים למפיבשת׃ |
| 13. |
ומפיבשת ישב בירושלם כי על־שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו׃ |