| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וישלח יהוה את־נתן אל־דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃ |
| 2. |
לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃ |
| 3. |
ולרש אין־כל כי אם־כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם־ בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי־לו כבת׃ |
| 4. |
ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא־לו ויקח את־כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃ |
| 5. |
ויחר־אף דוד באיש מאד ויאמר אל־נתן חי־יהוה כי בן־מות האיש העשה זאת׃ |
| 6. |
ואת־הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את־הדבר הזה ועל אשר לא־ חמל׃ |
| 7. |
ויאמר נתן אל־דוד אתה האיש כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על־ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול׃ |
| 8. |
ואתנה לך את־בית אדניך ואת־נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את־בית ישראל ויהודה ואם־מעט ואספה לך כהנה וכהנה׃ |
| 9. |
מדוע בזית את־דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת־אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃ |
| 10. |
ועתה לא־תסור חרב מביתך עד־עולם עקב כי בזתני ותקח את־אשת אוריה החתי להיות לך לאשה׃ |
| 11. |
כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את־נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם־נשיך לעיני השמש הזאת׃ |
| 12. |
כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את־הדבר הזה נגד כל־ישראל ונגד השמש׃ |
| 13. |
ויאמר דוד אל־נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל־דוד גם־יהוה העביר חטאתך לא תמות׃ |
| 14. |
אפס כי־נאץ נאצת את־איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃ |
| 15. |
וילך נתן אל־ביתו ויגף יהוה את־הילד אשר ילדה אשת־אוריה לדוד ויאנש׃ |
| 16. |
ויבקש דוד את־האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה׃ |
| 17. |
ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן־הארץ ולא אבה ולא־ברא אתם לחם׃ |
| 18. |
ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי־מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא־שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה׃ |
| 19. |
וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל־ עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃ |
| 20. |
ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית־יהוה וישתחו ויבא אל־ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל׃ |
| 21. |
ויאמרו עבדיו אליו מה־הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם׃ |
| 22. |
ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃ |
| 23. |
ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא־ ישוב אלי׃ |
| 24. |
וינחם דוד את בת־שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את־שמו שלמה ויהוה אהבו׃ |
| 25. |
וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את־שמו ידידיה בעבור יהוה׃ |
| 26. |
וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את־עיר המלוכה׃ |
| 27. |
וישלח יואב מלאכים אל־דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם־לכדתי את־עיר המים׃ |
| 28. |
ועתה אסף את־יתר העם וחנה על־העיר ולכדה פן־אלכד אני את־העיר ונקרא שמי עליה׃ |
| 29. |
ויאסף דוד את־כל־העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה׃ |
| 30. |
ויקח את־עטרת־מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על־ ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃ |
| 31. |
ואת־העם אשר־בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני־עמון וישב דוד וכל־העם ירושלם׃ |