| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃ |
| 2. |
והשכים אבשלום ועמד על־יד דרך השער ויהי כל־האיש אשר־יהיה־לו־ ריב לבוא אל־המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי־מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי־ישראל עבדך׃ |
| 3. |
ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין־לך מאת המלך׃ |
| 4. |
ויאמר אבשלום מי־ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל־איש אשר־יהיה־לו־ ריב ומשפט והצדקתיו׃ |
| 5. |
והיה בקרב־איש להשתחות לו ושלח את־ידו והחזיק לו ונשק לו׃ |
| 6. |
ויעש אבשלום כדבר הזה לכל־ישראל אשר־יבאו למשפט אל־המלך ויגנב אבשלום את־לב אנשי ישראל׃ |
| 7. |
ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל־המלך אלכה נא ואשלם את־ נדרי אשר־נדרתי ליהוה בחברון׃ |
| 8. |
כי־נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם־ישיב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את־יהוה׃ |
| 9. |
ויאמר־לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃ |
| 10. |
וישלח אבשלום מרגלים בכל־שבטי ישראל לאמר כשמעכם את־קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃ |
| 11. |
ואת־אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל־דבר׃ |
| 12. |
וישלח אבשלום את־אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את־ הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את־אבשלום׃ |
| 13. |
ויבא המגיד אל־דוד לאמר היה לב־איש ישראל אחרי אבשלום׃ |
| 14. |
ויאמר דוד לכל־עבדיו אשר־אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא־תהיה־ לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן־ימהר והשגנו והדיח עלינו את־ הרעה והכה העיר לפי־חרב׃ |
| 15. |
ויאמרו עבדי־המלך אל־המלך ככל אשר־יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃ |
| 16. |
ויצא המלך וכל־ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃ |
| 17. |
ויצא המלך וכל־העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃ |
| 18. |
וכל־עבדיו עברים על־ידו וכל־הכרתי וכל־הפלתי וכל־הגתים שש־מאות איש אשר־באו ברגלו מגת עברים על־פני המלך׃ |
| 19. |
ויאמר המלך אל־אתי הגתי למה תלך גם־אתה אתנו שוב ושב עם־המלך כי־נכרי אתה וגם־גלה אתה למקומך׃ |
| 20. |
תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר־אני הולך שוב והשב את־אחיך עמך חסד ואמת׃ |
| 21. |
ויען אתי את־המלך ויאמר חי־יהוה וחי אדני המלך כי אם־במקום אשר יהיה־שם אדני המלך אם־למות אם־לחיים כי־שם יהיה עבדך׃ |
| 22. |
ויאמר דוד אל־אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל־אנשיו וכל־הטף אשר אתו׃ |
| 23. |
וכל־הארץ בוכים קול גדול וכל־העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל־העם עברים על־פני־דרך את־המדבר׃ |
| 24. |
והנה גם־צדוק וכל־הלוים אתו נשאים את־ארון ברית האלהים ויצקו את־ארון האלהים ויעל אביתר עד־תם כל־העם לעבור מן־העיר׃ |
| 25. |
ויאמר המלך לצדוק השב את־ארון האלהים העיר אם־אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת־נוהו׃ |
| 26. |
ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה־לי כאשר טוב בעיניו׃ |
| 27. |
ויאמר המלך אל־צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן־אביתר שני בניכם אתכם׃ |
| 28. |
ראו אנכי מתמהמה בעברות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי׃ |
| 29. |
וישב צדוק ואביתר את־ארון האלהים ירושלם וישבו שם׃ |
| 30. |
ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל־העם אשר־אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃ |
| 31. |
ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם־אבשלום ויאמר דוד סכל־נא את־ עצת אחיתפל יהוה׃ |
| 32. |
ויהי דוד בא עד־הראש אשר־ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על־ראשו׃ |
| 33. |
ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא׃ |
| 34. |
ואם־העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל׃ |
| 35. |
והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל־הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים׃ |
| 36. |
הנה־שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל־דבר אשר תשמעו׃ |
| 37. |
ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם׃ |