| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהורם בן־אחאב מלך על־ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים־עשרה שנה׃ |
| 2. |
ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את־מצבת הבעל אשר עשה אביו׃ |
| 3. |
רק בחטאות ירבעם בן־נבט אשר־החטיא את־ישראל דבק לא־סר ממנה׃ |
| 4. |
ומישע מלך־מואב היה נקד והשיב למלך־ישראל מאה־אלף כרים ומאה אלף אילים צמר׃ |
| 5. |
ויהי כמות אחאב ויפשע מלך־מואב במלך ישראל׃ |
| 6. |
ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את־כל־ישראל׃ |
| 7. |
וילך וישלח אל־יהושפט מלך־יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל־מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃ |
| 8. |
ויאמר אי־זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום׃ |
| 9. |
וילך מלך ישראל ומלך־יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא־ היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם׃ |
| 10. |
ויאמר מלך ישראל אהה כי־קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד־מואב׃ |
| 11. |
ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את־יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך־ישראל ויאמר פה אלישע בן־שפט אשר־יצק מים על־ידי אליהו׃ |
| 12. |
ויאמר יהושפט יש אותו דבר־יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום׃ |
| 13. |
ויאמר אלישע אל־מלך ישראל מה־לי ולך לך אל־נביאי אביך ואל־ נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי־קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד־מואב׃ |
| 14. |
ויאמר אלישע חי־יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך־יהודה אני נשא אם־אביט אליך ואם־אראך׃ |
| 15. |
ועתה קחו־לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד־יהוה׃ |
| 16. |
ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים׃ |
| 17. |
כי־כה אמר יהוה לא־תראו רוח ולא־תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃ |
| 18. |
ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את־מואב בידכם׃ |
| 19. |
והכיתם כל־עיר מבצר וכל־עיר מבחור וכל־עץ טוב תפילו וכל־מעיני־ מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים׃ |
| 20. |
ויהי בבקר כעלות המנחה והנה־מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את־ המים׃ |
| 21. |
וכל־מואב שמעו כי־עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על־הגבול׃ |
| 22. |
וישכימו בבקר והשמש זרחה על־המים ויראו מואב מנגד את־המים אדמים כדם׃ |
| 23. |
ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את־רעהו ועתה לשלל מואב׃ |
| 24. |
ויבאו אל־מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את־מואב וינסו מפניהם ויבו־בה והכות את־מואב׃ |
| 25. |
והערים יהרסו וכל־חלקה טובה ישליכו איש־אבנו ומלאוה וכל־מעין־ מים יסתמו וכל־עץ־טוב יפילו עד־השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה׃ |
| 26. |
וירא מלך מואב כי־חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע־מאות איש שלף חרב להבקיע אל־מלך אדום ולא יכלו׃ |
| 27. |
ויקח את־בנו הבכור אשר־ימלך תחתיו ויעלהו עלה על־החמה ויהי קצף־ גדול על־ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ׃ |