| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ונעמן שר־צבא מלך־ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי־בו נתן־יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע׃ |
| 2. |
וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן׃ |
| 3. |
ותאמר אל־גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו׃ |
| 4. |
ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל׃ |
| 5. |
ויאמר מלך־ארם לך־בא ואשלחה ספר אל־מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי־כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים׃ |
| 6. |
ויבא הספר אל־מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את־נעמן עבדי ואספתו מצרעתו׃ |
| 7. |
ויהי כקרא מלך־ישראל את־הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי־זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך־דעו־נא וראו כי־מתאנה הוא לי׃ |
| 8. |
ויהי כשמע אלישע איש־האלהים כי־קרע מלך־ישראל את־בגדיו וישלח אל־ המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא־נא אלי וידע כי יש נביא בישראל׃ |
| 9. |
ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח־הבית לאלישע׃ |
| 10. |
וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע־פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר׃ |
| 11. |
ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם־ יהוה אלהיו והניף ידו אל־המקום ואסף המצרע׃ |
| 12. |
הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא־ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה׃ |
| 13. |
ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי־אמר אליך רחץ וטהר׃ |
| 14. |
וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר׃ |
| 15. |
וישב אל־איש האלהים הוא וכל־מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה־ נא ידעתי כי אין אלהים בכל־הארץ כי אם־בישראל ועתה קח־נא ברכה מאת עבדך׃ |
| 16. |
ויאמר חי־יהוה אשר־עמדתי לפניו אם־אקח ויפצר־בו לקחת וימאן׃ |
| 17. |
ויאמר נעמן ולא יתן־נא לעבדך משא צמד־פרדים אדמה כי לוא־יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם־ליהוה׃ |
| 18. |
לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית־רמון להשתחות שמה והוא נשען על־ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח־נא יהוה לעבדך בדבר הזה׃ |
| 19. |
ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת־ארץ׃ |
| 20. |
ויאמר גיחזי נער אלישע איש־האלהים הנה חשך אדני את־נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר־הביא חי־יהוה כי־אם־רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה׃ |
| 21. |
וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום׃ |
| 22. |
ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני־נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה־נא להם ככר־כסף ושתי חלפות בגדים׃ |
| 23. |
ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ־בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל־שני נעריו וישאו לפניו׃ |
| 24. |
ויבא אל־העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את־האנשים וילכו׃ |
| 25. |
והוא־בא ויעמד אל־אדניו ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא־ הלך עבדך אנה ואנה׃ |
| 26. |
ויאמר אליו לא־לבי הלך כאשר הפך־איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את־הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות׃ |
| 27. |
וצרעת נעמן תדבק־בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג׃ |