| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את־היכל קדשך שמו את־ ירושלם לעיים׃ |
| 2. |
נתנו את־נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו־ארץ׃ |
| 3. |
שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃ |
| 4. |
היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
| 5. |
עד־מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו־אש קנאתך׃ |
| 6. |
שפך חמתך אל־הגוים אשר לא־ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃ |
| 7. |
כי אכל את־יעקב ואת־נוהו השמו׃ |
| 8. |
אל־תזכר־לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃ |
| 9. |
עזרנו אלהי ישענו על־דבר כבוד־שמך והצילנו וכפר על־חטאתינו למען שמך׃ |
| 10. |
למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם־עבדיך השפוך׃ |
| 11. |
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃ |
| 12. |
והשב לשכנינו שבעתים אל־חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃ |
| 13. |
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃ |