| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
למנצח אל־ששנים עדות לאסף מזמור׃ |
| 2. |
רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃ |
| 3. |
לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את־גבורתך ולכה לישעתה לנו׃ |
| 4. |
אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃ |
| 5. |
יהוה אלהים צבאות עד־מתי עשנת בתפלת עמך׃ |
| 6. |
האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃ |
| 7. |
תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו־למו׃ |
| 8. |
אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃ |
| 9. |
גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃ |
| 10. |
פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא־ארץ׃ |
| 11. |
כסו הרים צלה וענפיה ארזי־אל׃ |
| 12. |
תשלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה׃ |
| 13. |
למה פרצת גדריה וארוה כל־עברי דרך׃ |
| 14. |
יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃ |
| 15. |
אלהים צבאות שוב־נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃ |
| 16. |
וכנה אשר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך׃ |
| 17. |
שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃ |
| 18. |
תהי־ידך על־איש ימינך על־בן־אדם אמצת לך׃ |
| 19. |
ולא־נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃ |
| 20. |
יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃ |