| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל־ הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃ |
| 2. |
ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את־הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃ |
| 3. |
אל־ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם־קשה־ערף אתה פן־ אכלך בדרך׃ |
| 4. |
וישמע העם את־הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא־שתו איש עדיו עליו׃ |
| 5. |
ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־בני־ישראל אתם עם־קשה־ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה־לך׃ |
| 6. |
ויתנצלו בני־ישראל את־עדים מהר חורב׃ |
| 7. |
ומשה יקח את־האהל ונטה־לו מחוץ למחנה הרחק מן־המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל־מבקש יהוה יצא אל־אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃ |
| 8. |
והיה כצאת משה אל־האהל יקומו כל־העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד־באו האהלה׃ |
| 9. |
והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם־משה׃ |
| 10. |
וראה כל־העם את־עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל־העם והשתחוו איש פתח אהלו׃ |
| 11. |
ודבר יהוה אל־משה פנים אל־פנים כאשר ידבר איש אל־רעהו ושב אל־ המחנה ומשרתו יהושע בן־נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ |
| 12. |
ויאמר משה אל־יהוה ראה אתה אמר אלי העל את־העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר־תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם־מצאת חן בעיני׃ |
| 13. |
ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרכך ואדעך למען אמצא־ חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃ |
| 14. |
ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃ |
| 15. |
ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה׃ |
| 16. |
ובמה יודע אפוא כי־מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל־העם אשר על־פני האדמה׃ |
| 17. |
ויאמר יהוה אל־משה גם את־הדבר הזה אשר דברת אעשה כי־מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃ |
| 18. |
ויאמר הראני נא את־כבדך׃ |
| 19. |
ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את־אשר אחן ורחמתי את־אשר ארחם׃ |
| 20. |
ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי׃ |
| 21. |
ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על־הצור׃ |
| 22. |
והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד־עברי׃ |
| 23. |
והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו׃ |