| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר יהוה אל־משה פסל־לך שני־לחת אבנים כראשנים וכתבתי על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת׃ |
| 2. |
והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי שם על־ראש ההר׃ |
| 3. |
ואיש לא־יעלה עמך וגם־איש אל־ירא בכל־ההר גם־הצאן והבקר אל־ירעו אל־מול ההר ההוא׃ |
| 4. |
ויפסל שני־לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל־הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃ |
| 5. |
וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ |
| 6. |
ויעבר יהוה על־פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־ חסד ואמת׃ |
| 7. |
נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים ועל־בני בנים על־שלשים ועל־רבעים׃ |
| 8. |
וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ |
| 9. |
ויאמר אם־נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך־נא אדני בקרבנו כי עם־קשה־ ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ |
| 10. |
ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשר־אתה בקרבו את־מעשה יהוה כי־ נורא הוא אשר אני עשה עמך׃ |
| 11. |
שמר־לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃ |
| 12. |
השמר לך פן־תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן־יהיה למוקש בקרבך׃ |
| 13. |
כי את־מזבחתם תתצון ואת־מצבתם תשברון ואת־אשריו תכרתון׃ |
| 14. |
כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ |
| 15. |
פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ |
| 16. |
ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־בניך אחרי אלהיהן׃ |
| 17. |
אלהי מסכה לא תעשה־לך׃ |
| 18. |
את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃ |
| 19. |
כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה׃ |
| 20. |
ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־ יראו פני ריקם׃ |
| 21. |
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃ |
| 22. |
וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃ |
| 23. |
שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן יהוה אלהי ישראל׃ |
| 24. |
כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבלך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃ |
| 25. |
לא־תשחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח׃ |
| 26. |
ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ |
| 27. |
ויאמר יהוה אל־משה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישראל׃ |
| 28. |
ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ |
| 29. |
ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד־משה ברדתו מן־ההר ומשה לא־ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃ |
| 30. |
וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ |
| 31. |
ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל־הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ |
| 32. |
ואחרי־כן נגשו כל־בני ישראל ויצום את כל־אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ |
| 33. |
ויכל משה מדבר אתם ויתן על־פניו מסוה׃ |
| 34. |
ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את־המסוה עד־צאתו ויצא ודבר אל־בני ישראל את אשר יצוה׃ |
| 35. |
וראו בני־ישראל את־פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את־ המסוה על־פניו עד־באו לדבר אתו׃ |